ברק ממזרח | נוהג (1)

בעבר, הייתה סטייה רבה באופן שבו בני האדם חוו חוויות, והדבר היה יכול להיות אפילו מגוחך. משום שבני האדם פשוט לא הבינו את רף דרישותיו של אלוהים, היו תחומים רבים שבהם חווייתם השתבשה. דרישתו של אלוהים מהאדם היא שהוא יהיה מסוגל להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה בחייו. בואו ניקח כדוגמה את התנהגותו של האדם המודרני בכל הנוגע למזון ולבגדים. בני האדם יכולים ללבוש חליפה עם עניבה וללמוד קצת על אמנות מודרנית, ובזמן הפנוי שלהם, הם יכולים לקיים חיים ספרותיים ובידוריים במידת מה. הם יכולים לצלם כמה תמונות בלתי נשכחות ולקרוא ולרכוש ידע מסוים ולחיות בסביבה טובה יחסית. אלה החיים המתאימים לאנושיות רגילה, אך בני האדם חושבים שאלוהים מתעב אותם. הנוהג שלהם הוא ציות לכמה חוקים חדשים, וזה גורם להם לחיות חיים משעממים כמו מים עומדים, וללא כל משמעות. למעשה, אלוהים מעולם לא דרש מהאדם לעשות את זה. בני האדם רוצים לצמצם את טבעם שלהם, והם מתפללים ללא-הרף ברוחם להתקרב אלוהים; דעתם עסוקה בחשיבה ללא-הרף על דברים אלוהיים; עיניהם מביטות סביב ללא-הרף ובוחנות עניינים כאלה ואחרים – הם מפחדים מאוד שהקשר שלהם עם אלוהים ייגדע איכשהו. אלה כל הדברים שהאדם סיכם לעצמו. אלה החוקים שהאדם קבע לעצמו. אם לא תתפסו את מהותכם שלכם או את הרמה שאתם עצמכם יכולים להגיע אליה, לא תהיה לכם לדרך לתפוס בדיוק את הרף שאלוהים מציב לאדם, ולא תהיה לכם דרך להשיג נוהג ראוי. דעתכם תמיד תועה לכיוון כזה או אחר, ואתם חושבים על כל דרך אפשרית ללמוד ולגשש בחיפוש אחר הדרך שבה רוח הקודש תוכל איכשהו לרגש אתכם ולהפוך אתכם לנאורים. התוצאה היא שאתם מסכמים אוסף של דרכי נוהג שאתם חושבים שיועילו לכם לזכות בהיווכחות. כשאתם נוהגים כך, אתם לא יודעים בדיוק מה אלוהים דורש מכם. אתם פשוט נוהגים בדרך שלכם עצמכם, אתם מרגישים רגועים לגמרי, ואתם לא טרודים מהתוצאה ועל אחת כמה וכמה שאתם לא טרודים משאלת קיומן של סטיות ושגיאות. כשאתם ממשיכים כך, הנוהג שלכם חסר דברים רבים, כגון אישורו של אלוהים, אימות מצד רוח הקודש ותוצאה המושגת לפי דרישותיו של אלוהים. הוא אפילו חסר אנושיות רגילה וחוש היגיון של אדם רגיל. הנוהג שלכם הוא רק ציות לכללים או העצמת העול שאתם נושאים כדי להגביל את עצמכם וכדי לשלוט בעצמכם. ועם זאת, אתם חושבים שהנוהג שלכם פשוט מושלם, ואתם לא יודעים שרוב מה שאתם מנהיגים הוא תהליך או הגבלה בלתי נחוצים. יש בני אדם רבים שנוהגים כך במשך שנים רבות ללא שינוי ניכר בטבעם, ללא הבנה חדשה וללא היווכחות חדשה. בלא יודעין, הם מתירים את הרסן מאופיים האכזרי, עד כדי כך שיש מקרים רבים שבהם הם עושים דברים בלתי סבירים ולא אנושיים ושיש מקרים רבים שבהם הם עושים דברים מדאיגים ובלתי מובנים. האם זה אדם שהשתנה?

The Church of Almighty God Android App Introduction

The Church of Almighty God Android App Introduction

Maybe you, a godly Christian, are looking at the sky and desperately waiting for the Lord Jesus to come upon a cloud and rapture you into the kingdom of heaven. Maybe you are studying the Bible again and again, desiring to receive the provision of living water of life. Maybe you are seeking everywhere, trying to find the church with the work of the Holy Spirit… Download The Church of Almighty God app now, and you will enjoy the provision of the hidden manna in the words of Almighty God, behold the reappearance of the Savior, and get to know the practical God Himself.

ברק ממזרח | מזמור דברי האלוהים | האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל

ברק ממזרח | מזמור דברי האלוהים | האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל 

|

האל ברא האדם,
בין אם האדם מושחת הוא
או הולך אחריו,
האל נוצר האדם, כיקיר ליבו,
ואפשר לומר, כקרוב יקר.
אין האדם משחק עבורו.

ברק ממזרח | עבודה והיווכחות (10)

אין תקדים לכך שהאנושות התקדמה כל כך. עבודתו של אלוהים והיווכחותו של האדם מתקדמות כאיש אחד, ולפיכך, גם עבודתו של אלוהים נמצאת במעמד רם שלא היה דומה לו. היווכחותו של האדם עד כה היא פלא שהאדם מעולם לא העלה בדעתו. עבודתו של אלוהים הגיעה לשיאה, וכתוצאה מכך, "היווכחותו" של האדם[א] גם היא הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה. אלוהים הנמיך את עצמו ככל האפשר, והוא מעולם לא מחה בפני האנושות או בפני כל הדברים שבתבל. לעומת זאת, האדם ניצב על ראשו של אלוהים ומדכא אותו בדרך לפסגה. הכל הגיע לשיאו – הגיע הרגע שבו יופיע הצדק. מדוע להניח לקדרות לכסות את הארץ ולהניח לחושך להסוות את כל בני האדם? אלוהים משקיף מזה כמה אלפי שנים – אפילו מזה רבבות שנים – וסובלנותו הגיעה זה מכבר לקצה גבול היכולת. הוא השקיף בכל מהלך של האנושות. הוא בחן את השאלה עד מתי תשתולל רשעותו של האדם, אך האדם שחושיו קהו לא מרגיש דבר. ומי אי-פעם הביט במעשיו של אלוהים? מי אי-פעם הרים את מבטו והסתכל למרחקים? מי אי-פעם הקשיב בזהירות? מי היה אי-פעם בידו של האל הכול יכול? כל בני האדם לוקים בפחדים דמיוניים.[ב] מה הטעם בערימת חציר וקש? הדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא לענות את התגלמותו החיה של אלוהים עד מוות. על אף שהם רק ערימות של חציר וקש, בכל זאת יש דבר אחד שהם עושים "יותר טוב מכולם": לענות את אלוהים למוות בעודו בחיים ואז לבכות שזה "משמח את לבם של בני האדם". איזה אוסף של חיילים חסילונים ואלופים סרטנים! באופן מפתיע, בתוך הזרם הבלתי פוסק של בני האדם, הם מתמקדים באלוהים, וצרים עליו במצור בלתי חדיר. כשקנאותם בוערת בחום הולך וגובר,[ג] הם הקיפו את אלוהים בהמוניהם כך שהוא לא יוכל לזוז כלל. בידיהם הם אוחזים כלי נשק שונים, והם מביטים באלוהים כאילו היה האויב. עיניהם מלאות כעס, והם משתוקקים ל"קרוע את אלוהים לגזרים". כמה מבלבל: מדוע האדם ואלוהים הפכו לאויבים כל כך מנוגדים? האם ייתכן שיש איבה בין אלוהים החביב כל כך לבין האדם? האם ייתכן שמעשיו של אלוהים לא מועילים לאדם כלל? האם הם מזיקים לאדם? האדם לוטש עיניים באלוהים במבט יציב, בפחד עמוק שאלוהים יפרוץ את המחסום של האדם, ישוב לרקיע השלישי וישליך את האדם שוב אל הצינוק. האדם חושש מאלוהים, הוא במתח רב והוא מתפתל על הקרקע במרחק כשבידיו הוא אוחז "מקלע" המכוון אל אלוהים שבקרב בני האדם. נדמה שאם אלוהים יניד עפעף, האדם ימחה את כל כולו – את כל גופו ואת כל בגדיו – ולא ישאיר לו זכר. היחסים בין אלוהים והאדם הרוסים לבלי תיקון. האדם לא מסוגל להעלות את אלוהים על דעתו. הוא עוצם את עיניו במכוון ועושה שטויות ללא כל נכונות לראות את קיומי ולסלוח ל"משפטי". לפיכך, כשהאדם לא מצפה לכך, אני מרחף לי מכאן, ולאחר מכן לא אשווה עוד בין המרומם והשפל באדם. האנושות היא ה"חיה" העלובה ביותר, ואני לא מעוניין להתייחס אליה עוד. זה מכבר השבתי את כל חסדי בחזרה למקום שבו אני שוכן בו בשלווה. מאחר שהאדם כל כך מרדן, מדוע שהוא ייהנה עוד מחסדי רב הערך? אני לא מוכן להעניק עוד מחסדי לשווא לכוחות שעוינים אותי. ארעיף את פירותיי היקרים על עובדי האדמה של כנען שקנאים ומקבלים את שובי בברכה באמת ובתמים. אני רק רוצה שהשמיים יתקיימו לעולמים, ומעבר לכך, אני רוצה שהאדם לעולם לא יזדקן, שהשמיים והאדם יהיו לעולם במנוחה, וש"האורנים והברושים" ירוקי העד האלה תמיד ילוו את אלוהים ותמיד ילוו את השמיים בכניסה לתקופה אידיאלית יחדיו.

ברק ממזרח | איש אינו מודע לבואו של האלוהים

ברק ממזרח-מזמור דברי האלוהים איש אינו מודע לבואו של האלוהים

I

איש אינו מודע לבואו של האל, איש לא מברך על בואו.

בנוסף, איש לא יודע את כל שיעשה.

איש לא יודע את כל שיעשה.

חיי אדם לא משתנים, אותו הלב, אותה שגרה.

הוא בקרבנו כמו אדם רגיל,

הוא איננו מתבלט מאמין מהשורה, כמו מאמין רגיל לגמרי.

עיסוקים לו משלו, ומטרות משל עצמו,

ויש בו אלוהות שאין לאדם.

איש לא הבחין בקיום אלוהותו,

או בהבדל בין מהותו למהות האדם.

ברק ממזרח | עבודה והיווכחות (9)

זה מכבר, "מסורות תרבותיות" ו"השקפות מנטליות" מבוססות מטילות צל על רוחו הטהורה והתמימה של האדם. הן תקפו את נפשו של האדם ללא "אנושיות" כהוא זה, כאילו הן נטולות כל רגש או תפיסה של "עצמי". השיטות של השדים האלה אכזריות במיוחד, ונדמה ש"חינוך" ו"טיפוח" הפכו לשיטות המסורתיות ששר השדים משתמש בהן לשחוט את האדם. באמצעות "התורה העמוקה" שלו, הוא מכסה את נפשו המכוערת לגמרי, ולובש עור של כבש כדי לזכות באמונו של האדם ואז לנצל זאת בשנתו של האדם, כדי לטרוף אותו כליל. האנושות המסכנה – איך בני האדם היו יכולים לדעת שהארץ שבה הם גדלו היא ארצו של השטן, ושזה שגידל אותם הוא למעשה אויב שפוגע בהם? אולם האדם לא מתעורר כלל. לאחר שהוא סיפק את רעבו וצימאונו, הוא מתכונן להשיב להוריו על "האדיבות" שהם הפגינו כלפיו בילדותו. כזה הוא האדם. כיום, הוא עדיין לא יודע שה"שר" שגידל אותו הוא אויבו. העולם מכוסה בעצמות המתים. השטן חוגג בשיגעון בלי הפסקה וממשיך לטרוף את בשרו ודמו של האדם ב"שאול". הוא חולק קבר עם שלדי אדם ומנסה לשווא לבלוע את שאריות הגוף המרופט של האדם. אולם האדם עדיין לא מודע לכך, והוא מעולם התייחס אל השטן כאל אויבו, אלא שהוא משרת אותו בלב שלם. בני אדם מסואבים כאלה פשוט לא מסוגלים להכיר את אלוהים. האם קל לאלוהים להתגלם כבשר ודם ולבוא אל קרב בני האדם, כדי לבצע את כל עבודת הישועה שלו? איך ייתכן שהאדם, שכבר צלל למעמקי השאול, יוכל לעמוד בדרישותיו של אלוהים? אלוהים הדיר שינה מעיניו לילות רבים כדי לבצע את העבודה של האנושות. מלמעלה ועד למעמקים, הוא ירד אל הגיהינום שבו האדם חי כדי להעביר את ימיו עם האדם. הוא מעולם לא התלונן על מצב המחיה העלוב בקרב בני האדם ולא הוכיח את האדם על מרדנותו, אלא שהוא סובל השפלה מאין כמוה בעת שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי. איך ייתכן שמקומו של אלוהים יהיה בגיהינום? איך ייתכן שהוא יעביר את חייו בגיהינום? אולם למען כל האנושות, וכדי שהאנושות כולה תוכל למצוא מנוח כמה שיותר מהר, אלוהים סבל השפלות ועוולות כדי לרדת ארצה, ונכנס באופן אישי ל"גיהינום" ול"שאול", אל גוב האריות, כדי להושיע את האדם. איך ייתכן שהאדם כשיר להתנגד לאלוהים? איזו סיבה יש לו להתלונן שוב על אלוהים? איך ייתכן שתהיה לו שוב עזות המצח להביט באלוהים? אלוהים משמיים ירד אל ארץ החטא הזו, המזוהמת מאין כמותה, והוא מעולם לא התמרמר או התלונן על האדם, אלא שהוא מקבל בשקט את ההרס[א] והדיכוי של האדם. הוא מעולם לא השיב לאדם על הדרישות בלתי סבירות שלו, מעולם לא דרש דרישות מוגזמות מהאדם, ומעולם לא דרש דרישות בלתי סבירות מהאדם. הוא בסך הכל עושה את כל העבודה שהאדם דורש מבלי להתלונן: הוראה, הארה, הוכחה, זיכוך במילים, הזכרה, שכנוע, ייעוץ, שיפוט וגילוי. איזה משלביו לא היה למען חייו של האדם? על אף שהוא הסיר את הסיכויים העתידיים של האדם ואת גורלו, איזה מהשלבים שאלוהים ביצע לא נועד לגורלו של האדם? איזה מהם לא היה למען להישרדותו של האדם? איזה מהם לא נועד לשחרור האדם מהסבל והדיכוי של כוחות החושך האפלים כמו הלילה? איזה מהם לא הה למען האדם? מי יכול להבין את לבו של אלוהים, שהוא כלבה של אם אוהבת? מי יכול לתפוס את לבו הנלהב של אלוהים? לבו הלהוט של אלוהים וציפיותיו המשולהבות נענו בלב קר, בעיניים אדישות וחסרות רגש, בנזיפות ועלבונות חוזרים ונשנים מצד האדם, בהערות פוגעות ובעוקצנות וזלזול. הם נענו בלעגו של האדם, בדריסתו ודחייתו, בחוסר תפיסתו, באנחתו, בהתנכרותו ובהתרחקותו, ואך ורק בהונאה, מתקפות ומרירות. מילים חמות נענו בעזות מצח ובהתרסה של אלף אצבעות מנוענעות לשלילה. אלוהים לא יכול לעשות דבר אלא לשאת זאת בראש מורכן ולשרת את בני האדם כשור מסור.[ב] כל כך הרבה פעמים, אלוהים ראה את השמש והירח; כל כך הרבה פעמים, הוא הביט בכוכבים; כל כך הרבה פעמים, הוא יצא עם שחר וחזר בשעת דמדומים, והתהפך על משכבו לנוכח ייסורים האדירים פי אלף מהכאב של עזיבתו את אביו, ולנוכח התקפות האדם ו"שבירתו" את האדם, ולנוכח "טיפולו" באדם ו"גיזומו" את האדם. ענוותו וחביונו של אלוהים נענו באמונות התפלות[ג] של האדם, בהשקפות הלא הוגנות של האדם וביחסו. האלמוניות, ההבלגה והסובלנות שלו נענו במבטו תאב הבצע של האדם. האדם מנסה להלום באלוהים ולהרוג אותו ללא נקיפות מצפות, והוא מנסה לרמוס את אלוהים. יחסו של האדם ביחסו לאלוהים הוא כזה של "פיקחות נדירה", ואלוהים, שהאדם מתעמר בו ובז לו, נרמס תחת רגליהם של רבבות בני אדם בעוד האדם עצמו עומד זקוף, כאילו הוא "מלך הארמון", כאילו הוא רוצה "לזכות לכוח אבסולוטי",[ד] "להיות במרכז העניינים מאחורי הפרגוד", להפוך את אלוהים ל"במאי מאחורי הקלעים", המצפוני והצייתן, שלא רשאי להתנגד או לגרום לבעיות. אלוהים חייב לגלם את התפקיד של "הקיסר האחרון", עליו להיות "בובה על חוט"[ה] ללא כל חירות. מעשיו של האדם בל יתוארו, ולכן איך ייתכן שהוא כשיר לבוא בדרישות כאלה ואחרות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר להציע הצעות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר לדרוש שאלוהים יאהוד את חולשתו? איך ייתכן שהוא ראוי לרחמיו של אלוהים? איך ייתכן שהוא ראוי לרוחב הלב של אלוהים פעם אחר פעם? איך ייתכן שהוא ראוי למחילתו של אלוהים פעם אחר פעם? איפה מצפונו? הוא שבר את לבו של אלוהים לפני זמן רב. הוא הותיר את לבו של אלוהים שבור לחתיכות זה מכבר. אלוהים בא אל קרב בני האדם בהתלהבות ובהתחשבות, בתקווה שהאדם ינהג בו באדיבות, ושהאדם ינהג בו ולו במעט חום. עם זאת, האדם מנחם את לבו של אלוהים לאט מאוד. כל מה שהוא קיבל הוא מתקפות מתגלגלות וגדלות ככדור שלג[ו] וייסורים. לבו של האדם יותר מדי תאב בצע; רצונו של האדם גדול מדי, הוא לעולם לא יודע שובע; האדם תמיד שובב ופזיז; הוא לעולם לא נותן לאלוהים חירות או חופש ביטוי, והוא לא מותיר לאלוהים ברירה אלא לנחול השפלה ולאפשר לאדם לתמרן אותו כאוות נפשו.

ברק ממזרח | אוהב את אלוהים כל חיי - "אהובי, אנא חכה לי" (סרטון מוסיקלי רשמי)

ברק ממזרח | אוהב את אלוהים כל חיי - "אהובי, אנא חכה לי" (סרטון מוסיקלי רשמי)

אהובי, אנא חכה לי

מעל לעצים, מטפס על הירח השלֵו.
כמו אהובי, נאה ויפה.
הו אהובי, היכן אתה?
עכשיו אני דומע. התשמע את בכיי?
אתה הוא המעניק לי אהבה. אתה הוא הדואג לי.
אתה הוא החושב עליי תמיד.
אתה הוא המוקיר את חיי.
ירח, שוב לצד האחר של השמיים. 

אל תיתן לאהובי לחכות זמן רב מידיי.אנא אמור לו שאני מתגעגע אליו.