לב מלא שבח 'תפילת עמו של אלוהים' (סרטון מוסיקלי רשמי)

הברק ממזרח | מזמורי הלל | לב מלא שבח 'תפילת עמו של אלוהים (סרטון מוסיקלי רשמי)

אנשי אלוהים נאספים בפני כס מלכותו, תפילות רבות בלבבותיהם. 

אלוהים מברך את אלה ששבים אליו; כולם חיים באור.

התפללו שרוח הקודש תאיר את דברי אלוהים כדי שנכיר את מלוא רצונו.

מי ייתן וכל האנשים יוקירו את דברי אלוהים ויבקשו להכיר את אלוהים. 

מי ייתן ואלוהים יעניק לנו עוד מחסדו, כדי שטבענו ישתנה.

מי ייתן ואלוהים יביא אותנו לידי שלמות, כדי שנהיה עמו בעצה אחת.

מי ייתן ואלוהים יקנה לנו משמעת, כדי שנוכל למלא את חובותינו כלפיו.

מי ייתן ומדי יום רוח הקודש תכוון אותנו להטיף ולהעיד לאלוהים.

קול של אלוהים | פירושים לאמירה השישית

הברק ממזרח | קול של אלוהים | פירושים לאמירה השישית

האנושות מוכה בתימהון למשמע אמירותיו של אלוהים, כשבני האדם מבינים שאלוהים עובד רבות במישור הרוחני, דבר שהאדם לא מסוגל לעשות, ואשר רק אלוהים עצמו יכול להשיג. זו הסיבה לכך שאלוהים מפרסם דברים שמקלים עם האנושות. כשלבם של בני האדם מלא בסתירות, והם תוהים, "אלוהים הוא אל ללא רחמים או אהבה, אלא אל שמקדיש את עצמו להכאת האנושות אפיים ארצה. אפ כך, מדוע שהוא יגלה אלינו מחילה? האם ייתכן שאלוהים עבר עוד פעם לשיטה חדשה?", ברגע שהתפיסה הזו – המחשבה הזו – תופסת מקום בדעתם, הם נאבקים בה בכל מאודם. אף על פי כן, אחרי שעבודתו של אלוהים תתקדם פרק זמן נוסף, רוח הקודש תיקח על עצמה עבודה אדירה בתוך הכנסייה, וכל בן אנוש יתחיל לעבוד כדי למלא את תפקידו, האנושות כולה תיווכח בשיטה הזו של אלוהים. זאת משום שאיש לא יכול למצוא כל פגם במה שאלוהים אומר ועושה, ואיש לא יכול לדעת או אפילו לנחש מה הצעד הבא של אלוהים. כפי שאלוהים עצמו אמר: "מבין כל בני האדם החיים מתחת לשמיים, האם יש מישהו שלא נמצא בתוך כף ידי? האם יש מישהו שלא פועל לפי הכוונתי?" אך אני מציע לכם עצה קטנה: בעניינים שאתם לא מבינים לגמרי, לעולם על תדברו או תפעלו. מה שאמרתי זה עתה לא מועד לדכא את ההתלהבות שלכם, אלא לעודד אתכם לצעוד בכיוונו של אלוהים במעשיכם. אסור לכם בשום אופן לאבד תקווה או להיתקף בספקות משום מה שאמרתי לגבי "פגמים": מטרתי היא בעיקר להזכיר לכם לשים לב לדברי האל. כשאלוהים אומר: "בענייני הרוח, עליכם לנהוג ברגישות עדינה; לדבריי עליכם להיות קשובים היטב. עליכם לשאוף למצב שבו תוכלו לראות את רוחי ואת בשרי ודמי, וכן את דבריי ואת בשרי ודמי כשלמות שלא ניתנת לחלוקה, ולדאוג לכך שהאנושות כולה תוכל לְרַצות אותי בפניי", כשהאנושות קוראת את המילים האלה, היא שוב מוכה בתימהון. מה שבני האדם ראו אתמול הוא מילת אזהרה – דוגמה למחילתו של אלוהים – אך היום, הדיבור עבר פתאום לענייני רוח. מה פירוש הדבר, לכל הרוחות? מדוע אלוהים משנה שוב ושוב את אופן הדיבור שלו? ומדוע ההתייחסות לכל זה היא כאל שלם אחד שלא ניתן לחלוקה? האם ייתכן שדברי האל לא מציאותיים? בהרהור בדברים האלה, מגיעים לתובנה הבאה: כשרוחו של אלוהים ובשרו ודמו של אלוהים נפרדים, הבשר והדם האלה הם גוף מוחשי עם מאפיינים של גוף מוחשי. במילים אחרות, הם מהווים את מה שבני האדם מכנים "גופה". מקורה של ההתגלמות כבשר בדם הוא ברוח האל: הבשר והדם הם התגלמותה של רוח האל, כלומר זו התגלמות הדבר כבשר ודם. במילים אחרות, אלוהים עצמו חי בבשר והדם. מכאן אפשר להבין ממה נובעת הטעות החמורה בניסיון להפריד בין הרוח לבין האדם. משום כך, אפילו שהוא מכונה "אדם", הוא לא שייך לאנושות, ואין לו מאפיינים אנושיים: זה האדם שאלוהים לובש את גופו, וזה האדם שאלוהים מאשר. בתוך דברי האל טמונה רוחו של אלוהים, ודברי האל מתגלים ישירות בבשר והדם. זה מבהיר יותר את העובדה שאלוהים חי כבשר ודם ושהוא אל מעשי יותר. מכך אפשר להוכיח שאלוהים קיים, ובכך לשים קץ לעידן המרדנות של האנושות נגד אלוהים. לאחר מכן, אחרי שאלוהים מדריך את אלוהים בנוגע לנתיב המוביל להכרת האל, הוא משנה את הנושה שוב, ומתייחס להיבט אחר של הבעיה.

מזמור דברי אלוהים | כך מושל האלוהים בכל

 מזמור דברי אלוהים | כך מושל האלוהים בכל | הברק ממזרח

I

כשאתם מגיעים בוכים אל העולם,

אתם מתחילים למלא חובותיכם.

ונכנסים לתפקידכם בתכנית האל, בסדר אלוהי,

ומתחילים במסע החיים.

לא משנה הרקע או הדרך שלפניכם,

לא ניתן לברוח מהתזמור או ההסדר שניתן משמיים,

ואין איש ששולט בגורל שלו,

כי הוא בלבד, המושל בכל, רק הוא, רק הוא יכול.

II

מראשית קיומו של האדם,

האל התמיד בעבודתו,

מנהל את התבל ומכוון את השינוי ותנועת כל הקיים.

כמו כל דבר בלא יודעין, האדם ניזון בשקט

מהמתיקות, הגשם והטל מאלוהים.

וכמו כל הדברים ובלא יודעין, חי האדם תחת התזמור של יד האלוהים.

ליבו ורוחו של האדם נתונים בידי האל,

וכל חייו של האדם חשופים לעיני האל.

אם תאמינו ואם לא תאמינו,

כל הדברים, באשר הם, אם חיים ואם לא,

ינועו, ישתנו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבות האל.

כך מושל, מושל בכל האלוהים.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

הביאה השנייה של ישוע

האל הכול יכול - ביאת המשיח

כנסיית האל הכול יכול - ארון הקודש באחרית הימים

דבר אלוהים | רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

הברק ממזרח | דבר אלוהים | רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

כיום, כשאתם רוצים לאהוב את אלוהים ולהכיר אותו, מצד אחד, עליכם לעבור מצוקה וזיכוך, ומצד שני, עליכם לשלם מחיר. אף לקח לא מעמיק כמו הלקח של אהבת האל, ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתם מאמינים באלוהים, עליכם לאהוב את אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים אך אתם לא אוהבים אותו, ולא הכרתם את אלוהים, ומעולם לא אהבתם את אלוהים אהבת אמת בכל לבכם, הרי שאמונתכם באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתכם באלוהים, אתם לא אוהבים את אלוהים, הרי שחייכם הם לשווא וכל חייכם הם החיים העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייכם מעולם לא אהבתם את אלוהים או ריציתם אותו, מה הטעם שאתם חיים? ומה הטעם שאתם מאמינים באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל לא מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכל. היא דורשת מכם לגשש בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם, בניסיון לתפוס את רצון האל, ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אתכם לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליכם להבין את רצון האל ולהבין כיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמכם. קודם כל, שימו את עצמכם בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר והדם. עליכם לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליכם למלא את חובתכם. עם מחשבות כאלה בראשכם, אלוהים יעניק לכם נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבכם ימצא מנוח. כשקורה לכם משהו, בין שהוא גדול או קטן, עליכם לשים את עצמכם בצד ולהתייחס לרצונות הבשר והדם כאלוהים העלובים ביותר. ככל שתְּרַצו יותר את הבשר והדם, כך הם ירשו לעצמם יותר – אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד, וככל שהמצב הזה יימשך, כך תאהבו יותר את הבשר והדם. לבשר והדם יש תמיד רצונות ראוותניים, הם תמיד דורשים שתְּרַצו אותם ותשביעו את רצונם בלבכם, בין שבמזון שאתם אוכלים, בבגדים שאתם לובשים, בזעם מתפרץ, בכניעה לחולשותיכם ולעצלותכם... ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך יגדלו רצונותיהם וכך הם יתהוללו יותר, עד למצב שבו הבשר והדם האנושיים מפתחים תפיסות עמוקות עוד יותר וממרים את פיו של אלוהים, מרוממים את עצמם ומטילים ספק בעבודתו של אלוהים. ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך גדלות חולשות הבשר והדם – תמיד תרגישו שאיש לא מזדהה עם חולשותיכם, תמיד תאמינו שאלוהים הרחיק לכת, ותאמרו: "איך יכול אלוהים להיות נוקשה כל כך? למה שלא יקל קצת על בני האדם?" כאשר בני אדם מספקים את בשרם ודמם ומוקירים אותם יותר מדי, הם מוותרים על עצמם. אם אתם אוהבים את אלוהים באמת, ולא מְרַצים את הבשר והדם, אתם תבינו שכל מה שאלוהים עושה הוא נכון כל כך וטוב כל כך, ושהאופן שבו הוא מקלל את מרדנותכם ושופט את היותכם חוטאים הוא מוצדק. יהיו זמנים שבהם אלוהים ייסר אתכם ויטיל עליכם משמעת, ויקים סביבה שתמתן אתכם ותאלץ אתכם לבוא בפניו – ותמיד תרגישו שמעשיו של אלוהים הם נפלאים. לכן תרגישו כאילו אין כאב רב ושאלוהים נהדר כל כך. אם תיכנעו לחולשות הבשר והדם ותאמרו שאלוהים מגזים, תמיד תרגישו כאב ותמיד תהיו מדוכאים. אתם לא תבינו את עבודתו של אלוהים, ויהיה לכם נדמה שאלוהים כלל לא מבין את חולשתו של האדם ולא מודע למצוקת האדם. על כן תרגישו אומללים ובודדים, כאילו נעשתה לכם עוולה גדולה, ובשלב הזה תתחילו להתלונן. ככל שתיכנעו כך לחולשות הבשר והדם, כך תחשבו יותר שאלוהים מגזים, עד שתיקלעו למצב כל כך קשה שתתכחשו לעבודתו של אלוהים ותתחילו להתנגד לאלוהים ולהתמלא במרדנות. לכן עליכם להתמרד בבשר, ולא להיכנע לו: בעלכם, רעייתכם, ילדיכם, עתידכם, נישואיכם, משפחתכם – אף אחד מהם לא חשובים! עליכם לגמור בדעתכם כך: "רק אלוהים נמצא בלבי ועליי לעשות הכל לְרַצות את אלוהים ולא לְרַצות את הבשר והדם". אם תמיד תחזיקו במחשבה הזו בדעתכם, כשתנהיגו את האמת ותשימו את עצמכם בצד, תוכלו לעשות זאת ואף בקלות. מסופר על חקלאי שראה פעם נחש על הדרך שהיה נוקשה מרוב קור. החקלאי הרים אותו והצמיד אותו לחזהו, וכשהנחש חזר לעצמו, הוא הכיש והרג את החקלאי. הבשר והדם האנושיים הוא כמו הנחש: מהות הבשר והדם היא לפגוע בחיי האדם, וכשהבשר והדם משליטים את רצונם, אתם מוותרים על חייכם. הבשר והדם שייכים לשטן. יש בהם רצונות ראוותניים, הם חושבים רק על עצמם, הם רוצים רק ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הם מתבוססים בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצו אותם מעבר לגבול מסוים, הם ישתלטט עליכם. כלומר, אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד. תמיד יש להם רצונות ראוותניים ודרישות חדשות, והם מנצלים את כניעתכם לבשרכם ודמכם כדי לגרום לכם להוקיר אותם אף יותר וליהנות ממה שיש להם להציע – ואם לא תתגברו עליהם, בסופו של דבר תוותרו על עצמכם. השאלות אם תוכלו לזכות בחיים בפני אלוהים ומה תהיה אחריתכם תלויות במרד שלכם בבשר. אלוהים הושיע אתכם ובחר בכם והועיד אתכם, אך אם אתם לא מוכנים לְרַצות אותו כיום, לא מוכנים להנהיג את האמת; לא מוכנים למרוד בבשר בלב האוהב את אלוהים באמת, הרי שבסופו של דבר תהרסו את עצמכם ותסבלו כאב עז. אם תמיד תיכנעו לבשר והדם, עם הזמן השטן יכרסם אתכם מבפנים ויותיר אתכם ללא חיים וללא מגע עם רוח האל, עד שיבוא יום שבו תהיו מלאים בחושך. כשתחיו בחושך, כבר תהיו שבויים בידי השטן, אלוהים כבר לא יהיה בידיכם, ובשלב הזה תתכחשו לקיומו של אלוהים ותנטשו אותו. על כן, אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, עליכם לשלם את המחיר בכאב ולסבול מצוקה. אין צורך בלהט ומצוקה חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות נוספת. במקום זאת, עליכם לשים בצד את הדברים שבתוככם: את המחשבות הראוותניות והאינטרסים האישיים ואת שיקוליכם, תפיסותיכם ומניעיכם. זה רצון האל.

Do Heeyoun: Guard Against CCP Blaming The Church of Almighty God for Invented Incidents of Extremism

 Guard Against CCP Blaming The Church of Almighty God  for Invented Incidents of Extremism-Do Heeyoun

On November 28, 2017, in response to concurrent public attacks and smears against The Church of Almighty God in Hong Kong, Taiwan, and South Korea, South Korean human rights expert Do Heeyoun and eight other non-governmental organizations jointly condemned the Chinese Communist government for its many years of brutal persecution against The Church of Almighty God, and expressed the view that the asylum applications of Christians of The Church of Almighty God should be recognized by their respective host nations. During a recent interview, with the pending asylum applications of Christians of The Church of Almighty God at risk in South Korea, South Korean human rights expert Do Heeyoun said: The South Korean government has always advocated human rights, so it would not unreasonably force people onto the road to ruin. If the government does leave these people high and dry, many international human rights groups won’t sit idly by. He hopes this type of situation won’t happen.

Recommendation：

Eastern Lightning

What Is Gospel?

The Return of the Lord Jesus

דבר אלוהים | שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

הברק ממזרח | דבר אלוהים | שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

האדם מבין מעט את העבודה הנוכחית ואת העבודה העתידית, אך הוא לא מבין את היעד שהאנושות תבוא אליו. כברוא, על האדם למלא את חובתו של ברוא: על האדם להיות חסיד של אלוהים בכל אשר אלוהים עושה, ועליכם לפעול בכל דרך שאצווה עליכם. אתם לא יכולים לערוך סידורים בעצמכם, ואתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם – הכל צריך להיות נתון לחסדו של אלוהים, וידיו הן ששולטות בכל. אילו עבודתו של אלוהים הייתה מראש מספקת לאדם מטרה ויעד סופי ונפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא הכנת חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה כדי לשלוט באדם ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם, ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא שהוא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי והשאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף לפני עבודת הכיבוש, לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה את השפעת עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת חירותו וסילוק סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה, ועבודת הייסור והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, הברואים לא היו נשמעים לבורא ללא תנאים ולא היו עובדים אותו ללא תנאים. במצב כזה, היה מתקיים רק ציות עיוור, מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולכן לא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, אין בכוחה של עבודת כיבוש כזו להביא לכך שאלוהים יזכה באדם ולכך שהאדם יעיד על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק ינסו להתמקח עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכה. הבעיה הגדולה ביותר עם האדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד אליהם כאלילים. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים – הוא לא עובד את אלוהים משום אהבתו כלפי אלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לסלק את אנוכיותו של האדם, את חמדנותו ואת המחסומים הגדולים ביותר הניצבים בפני עבודתו את אלוהים. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בכיבוש המוקדם ביותר של האדם, יש לטהרו תחילה משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו החמורות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הכרתו את החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך מטוהרת אהבתו של האדם כלפי אלוהים ולבו נכבש. אולם בגישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו, הוא לא כובש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם למען כבודו של אלוהים, וכדי להשיב את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית של האדם. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שהוא כבש אותו, ונעשה אדיש לחייו ולמותו, זה לא היה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו, ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שמקומן בלבם של כל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה ויבוא אל המנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך היא לא הייתה מסוגלת להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם לא מסוגל לקבוע את גורל האדם, והוא אף לא מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. עם זאת, העבודה שאלוהים עושה היא שונה. היות שהוא ברא את האדם, אלוהים מנהיג אותו. היות שהוא מושיע את האדם, אלוהים יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שהוא מנהיג את האדם, אלוהים יביא אותו אל היעד הראוי לו. היות שהוא ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, על אלוהים לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שעושה הבורא. על אף שעבודת הכיבוש מוגשמת על-ידי טיהור האדם מסיכוייו העתידיים, בסופו של דבר יש להביא את האדם אל היעד הראוי לו, שאותו אלוהים הכין עבורו. הסיבה לכך שיש לאדם יעד ושגורלו מובטח היא בדיוק העובדה שאלוהים מכין אותו. כאן, היעד הראוי שבו מדובר אינו תקוותיו וסיכוייו של האדם שמהם הוא טוהר בימים עברו – יש הבדל בין השניים. הדברים שהאדם מקווה להם ועוסק בהם הם הכמיהות שלו בעיסוקו ברצונות הראוותניים של הבשר והדם ולא יעדו של האדם. לעומת זאת, הדברים שאלוהים הכין עבור האדם הם הברכות וההבטחות שהאדם מקבל לאחר שהוא מטוהר, שאותן הכין אלוהים לאדם לאחר בריאת העולם. הן לא נגועות בבחירותיו, השקפותיו, דמיונו או בשרו ודמו של האדם. היעד הזה לא הוכן עבור אדם מסוים – זהו מקום המנוחה המיועד לכלל האנושות, ולפיכך, זהו היעד הראוי ביותר עבור האנושות.

מזמור דברי אלוהים | משמעות הניהול של אלוהים את האנושות

מזמור דברי אלוהים | משמעות הניהול של אלוהים את האנושות 

I

ניהולו של אלוהים את האדם הוא כדי לזכות באנושות שמסורה לו.

למרות שהשטן השחית אותם הם לא קוראים לו עוד אבינו,

כי הם למדו את כיעורו והם מפנים לו את הגב.

ומתייצבים מול אלוהים לקבל את משפטו וייסוריו.

הם מבדילים בין הכיעור והקדושה,

בין גדולתו של אלוהים לרשעותו של השטן.