ברק ממזרח | שמיים חדשים וארץ חדשה/מחזה במה של "המקהלה הסינית", פרק 13
בני האנוש השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם
לה... לה... לה... לה...
באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות (דו בה דו בה),
הצדק והקדושה של אלוהים
עוברים במרחב התבל (בה בה בה...),
וכל האנושות מהללת אותם בלי הפסק. (דו... בה... בה לה בה בה)
ערי השמיים צוחקות בעליצות (דו בה דו בה),
וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. (בה בה בה...)
מי לא צוהל ברגע הזה?
ומי לא בוכה ברגע הזה? (דו... בה... בה לה בה בה)
הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ.
האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ,
והודות לקדושתו והודות להתחדשותו,
השמיים כבר לא נסתרים מהארץ,
והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים. (דה לה... דה לה דה... הו...)
פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים,
ולבה כולו מתיקות ללא גבול,
מתיקות ללא גבול. (דה לה... דה לה דה דה לה דה)
בני האדם לא רבים זה עם זה, (בנג...)
ובני האדם לא מכים זה את זה. (בנג...)
האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורו של אלוהים?
האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמו של אלוהים בימיו?
כל בני האנוש שולחים אל אלוהים את מבטם המעריץ (דו בה דו בה),
ובלבם הם קוראים לו בסתר. (בה לה בה בה)
אלוהים חקר כל מעשה של האנושות (דו... בה... בה לה בה בה)
בין בני האנוש שהתנקו, (דו בה דו בה)
אין כאלה שממרים את פיו של אלוהים, (בה לה בה בה)
ואין כאלה המותחים עליו ביקורת.
האנושות כולה אפופה בטבעו של אלוהים.
דה לה... דה לה דה דה דה לה דה
כולם מתחילים להכיר את אלוהים, מתקרבים אליו
ומעריצים אותו. (בה... בה לה בה בה)
אלוהים עומד איתן ברוח האדם, (בה... בה לה בה בה)
מרומם יותר מכל בעיני האדם
וזורם בעורקיו.
התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם (נה...)
ממלאת כל מרחב (נה...) על פני האדמה, (נה...)
האוויר קר וצלול, (נה...) ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, (נה...)
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
האוויר קר וצלול, (נה...) ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, (נה...)
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
לה...
לה...
לה... לה... לה...
לה...
לה...
לה... לה... לה...
מתוך ״הדבר מופיע בבשר״
כל בני האדם חיים באורו של אלוהים
התרוממות הרוח השמחה (הוי)
התרוממות הרוח השמחה (הו...) בלבם של בני האדם
ממלאת כל מרחב (הו...) על פני האדמה, (הו...)
האוויר קר וצלול, (הו...)
ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, (הו...)
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות,
הצדק והקדושה של אלוהים (הוי)
עוברים במרחב התבל, (הו...)
וכל האנושות (כל האנושות)
מהללת אותם בלי הפסק. ( מהללת אותם בלי הפסק),
כל האנושות מהללת אותם בלי הפסק. (הא הא...)
ערי השמיים צוחקות בעליצות
וממלכות הארץ רוקדות בשמחה.
מי לא צוהל ברגע הזה?
ומי לא בוכה ברגע הזה? (יה יהה)
הארץ שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. (הוי)
האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, (הא)
והודות לקדושתו והודות להתחדשותו,
השמיים כבר לא נסתרים מהארץ,
והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים.
פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים,
מעוטרים בחיוכים מסופקים.
ולבה כולו
מתיקות ללא גבול (מתיקות ללא גבול).
בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה.
(בני האדם לא מכים זה את זה).
האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורו של אלוהים?
האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמו בימיי? (יי יה)
הארץ שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. (הוי)
האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, (הא)
והודות לקדושתו והודות להתחדשותו,
השמיים כבר לא נסתרים מהארץ,
והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים.
פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים,
ולבה כולו מתיקות ללא גבול.
התרוממות הרוח השמחה (הוי) התרוממות הרוח השמחה (הו...) בלבם של בני האדם
ממלאת כל מרחב (הו...) על פני האדמה, (הו...)
האוויר קר וצלול, (הו...) ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, (הו...)
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם
ממלאת כל מרחב על פני האדמה,
האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע,
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
והשמש זורחת וזוהרת, השמש, השמש זורחת וזוהרת.
לה... לה... לה... לה...
לה... לה... לה... לה...
התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם
ממלאת כל מרחב על פני האדמה,
האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע,
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע,
והשמש זורחת וזוהרת, השמש זורחת וזוהרת.
השמש זורחת וזוהרת.
מתוך ״הדבר מופיע בבשר״
הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה