חייבת להיות לכם היכולת לחיות באופן עצמאי, לאכול ולשתות את דברי האל לבדכם, לחוות את דבריו בעצמכם ולחיות חיים רוחניים תקינים ללא הנהגתם של בני אדם אחרים. עליכם להיות מסוגלים להסתמך על דברי האל כיום כדי לחיות, ולהיווכח בחוויה אמיתית ולראות באמת. רק אז תהיו מסוגלים לעמוד איתן. כיום, בני אדם רבים לא מבינים לחלוטין את הצרות והניסיונות. בעתיד, יש בני אדם שיחוו צרות, ויש כאלה שיחוו ענישה. הענישה הזו תהיה חמורה יותר. היא תהיה בואן של העובדות. כיום, כל מה שאתם חווים, עושים ומבטאים מניח את היסודות לניסיונות של העתיד, ולכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לחיות באופן עצמאי. כיום, מצבם של בני אדם רבים בכנסייה הוא באופן כללי כזה: אם יש עובדים שיכולים לעשות את העבודה של הכנסייה[א], הם שמחים, ואם אין עובדים, הם עצובים. והם לא מתייחסים כלל לעבודת הכנסייה ולאכילה והשתייה שלהם עצמם, ואין להם אף עול –הם כמו הסנאי שזועק בקור.[ב] למען האמת, בבני אדם רבים, העבודה שעשיתי היא רק עבודת הכיבוש, מכיוון שבני אדם רבים לא ראויים להפוך למושלמים. רק בני אדם מעטים מאוד יכולים להפוך למושלמים. אם לאחר ששמעתם את הדברים האלה, אתם מאמינים שהעבודה שאלוהים עושה נועדה רק לכבוש בני אדם, ולכן אתם רק ממלאים את תפקידכם כחסידים רק באופן שטחי, איך ייתכן שגישה כזו תהיה סבירה? אם באמת יש לכם מצפון, חייבים להיות לכם עול וחוש של אחריות. עליכם לומר: "לא אכפת לי אם אכבש או אם אובא לידי שלמות, אך עליי לשאת כראוי את העדות של השלב הזה." כברוא אל, בני האדם יכולים להיכבש לחלוטין על-ידי אלוהים, ובסופו של דבר, הם מסוגלים לְרַצות את אלוהים בכך שהם יגמלו לאלוהים על אהבתו באהבה שבלבם או יתמסרו לאלוהים לגמרי. זו אחריותו של האדם, זו החובה שעל האדם למלא, וזה העול שהאדם נדרש לשאת, והאדם חייב לבצע את המשימה הזו. רק אז הוא יאמין באמת באלוהים. כיום, האם מה שאתם עושים בכנסייה מהווה מילוי של חובתכם? הדבר תלוי בשאלה אם אתם נושאים עול ובטיב הידע שלכם. בכך שתחוו את העבודה הזו, אם האדם ייכבש ואם יהיה לו ידע אמיתי, אתם תהיו מסוגלים להישמע לאלוהים בלי קשר לסיכויים שלכם או לגורלכם. כך, עבודתו האדירה של אלוהים תתממש במלואה, מכיוון שבני האדם האלה לא מסוגלים לדבר מעבר לכך, ומכיוון שהם לא מסוגלים לעמוד באף דרישה גדולה מכך. אולם בעתיד, חלק מבני האדם יהפכו למושלמים. איכותם תשתפר, יהיה להם ידע עמוק יותר ברוחם, וחייהם יצמחו... אולם יש בני אדם שלא מסוגלים כלל להשיג זאת, ולכן הם לא יכולים לזכות בישועה. יש סיבה לכך שאני אומר שהם לא יכולים לזכות בישועה. בעתיד, יש כאלה שייכבשו, יש כאלה שיסולקו, יש כאלה שיהפכו למושלמים, ויש כאלה שישמשו את אלוהים – ולכן יש כאלה שיחוו צרות, יש כאלה שיחוו ענישה (גם אסונות טבעיים וגם משברים מעשה-ידי-אדם), יש כאלה שיסולקו, ויש כאלה שישרדו. כך, כל אדם ימוין לפי סוגו, וכל קבוצה תייצג סוג של אדם. לא כל בני האדם יסולקו, ולא כל בני האדם יהפכו למושלמים. זאת משום שאיכותו של העם הסיני עלובה מדי, ויש בו רק קומץ של בני אדם שניחנים במודעות העצמית שהייתה לפאולוס. מבין בני האדם האלה, רק מעטים ניחנים באותה נחישות לאהוב את אלוהים שהייתה לפטרוס, ורק מאטים ניחנים באמונה כזו של איוב. כמעט אף אחד מהם לא ירא את יהוה או נאמן ליהוה בשירותו במידה שדוד היה. כמה שאתם מעוררי רחמים!
כיום, דיבור על הפיכה למושלמים הוא רק היבט אחד. יהיה אשר יהיה, עליכם לשאת כראוי את העדות של החלק הזה. אם הייתם נדרשים לשרת את אלוהים בבית המקדש, איך הייתם עושים זאת? אם לא הייתם כמרים, ולא היה לכם מעמד של בניו בכוריו של אלוהים ובניו של אלוהים, האם עדיין הייתם מסוגלים להיות נאמנים? האם עדיין הייתם מסוגלים לעשות את כל שביכולתכם כדי להפיץ את המלכות? האם עדיין הייתם מסוגלים לעשות כראוי את העבודה שאלוהים הטיל עליכם? בלי קשר לאופן שבו חייכם צמחו, העבודה של היום תגרום לכם להיות משוכנעים לגמרי בקרבכם ולהניח בצד את כל תפיסותיכם. בין שאתם כשירים לעסוק בחיפוש חיים, בסך הכל, עבודתו של אלוהים תשכנע אתכם לחלוטין. יש כאלה שאומרים: "יש לי אמונה באלוהים, אך לא מובן לי מה פירוש הדבר לעסוק בחיפוש חיים." ויש כאלה שאומרים: "יש לי בלבול גמור באמונתי באלוהים. ברור לי שלא ייתכן שאלוהים יביא אותי לידי שלמות, ולכן אני מוכן לקבל ייסורים." אפילו בני אדם כאלה, שמוכנים לקבל ייסורים או להיות מושמדים, חייבים גם להכיר בכך שאלוהים הוא זה שמבצע את העבודה של היום. יש גם כאלה שאומרים: "לא באתי בדרישות שאלוהים יביא אותי לידי שלמות, אך, כיום, אין לי בעיה לקבל את כל הדרכתו של אלוהים, להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה, לשפר את האיכות שלי ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים..." בכך, הם גם נכבשו ונשאו עדות, מה שמוכיח שיש לבני האדם האלה ידע מסוים. השלב הזה בעבודה בוצע במהירות רבה, ובעתיד, הוא יתבצע במהירות רבה עוד יותר מחוץ לסין. כיום, בני האדם מחוץ לסין בקושי יכולים לחכות. הם כולם ממהרים אל סין – ולכן, אם אלוהים לא יכול להשלים אתכם, אתם תעכבו את בני האדם מחוץ לסין. באותה עת, בלי קשר לטיבכם, כשיגיע הרגע, עבודתי תסתיים ותושלם! לא אכפת לי כמה טוב נוכחתם, או מה טיבכם. אתם לא יכולים לעכב את כל עבודתי. אני עושה את העבודה של האנושות כולה, ואין לי צורך לבזבז עוד זמן עליכם! אתם יותר מדי חסרי מוטיבציה, ויותר מדי חסרה לכם מודעות עצמית! אתם לא ראויים להפוך למושלמים – בקושי יש לכם פוטנציאל! בעתיד, אפילו אם בני האדם ימשיכו להיות כל כך רשלנים ומרושלים, ועדיין לא יהיו מסוגלים לשפר את איכותם, הדבר לא יעצור את העבודה של התבל כולה. כשיבוא הרגע לסופה של עבודתו של אלוהים, היא תבוא על סופה, וכשיבוא הרגע לסילוקם של בני האדם, הם יסולקו. כמובן, בני האדם שצריכים להפוך למושלמים וראויים להפוך למושלמים גם יהפכו למושלמים – אך אם באמת אין לכם סיכוי, עבודתו של אלוהים לא תחכה לכם! בסופו של דבר, אם נכבשתם, הדבר יכול גם להיחשב לנשיאת עדות. אין מגבלות למה שאלוהים יכול לדרוש מכם. ככל שהמעמד שהאדם מסוגל להשיג הוא רם יותר, זה גם הגובה הנדרש של לעדותו. המצב לא כפי שהאדם מדמיין – עדות כזו לא תגיע לגבולות העליונים ותהדהד. לא ייתכן שאפשר יהיה להשיג זאת בכם, בני העם הסיני. התנהלתי איתכם כל הזמן הזה, ואתם עצמכם ראיתם זאת. אמרתי לכם לא להתנגד אליי, לא להתמרד בי ולא לעשות דברים מבישים מאחורי גבי. אמרתי את הדברים האלה בפניכם פעמים רבות, אך אפילו זה לא מספיק – ברגע שאני מפנה את גבי, בני האדם משתנים, וחלקם מתנגדים אליי בסתר, ללא חרטה. אתם חושבים שאני לא יודע את זה? אתם חושבים שאתם יכולים לעשות לי צרות ושלא יהיו לכך השלכות? אתם חושבים שאני לא יודע כשאתם מנסים לפרק את עבודתי מאחורי גבי? אתם חושבים שהתכסיסים העלובים שלכם יכולים לשמש לכם תחליף לחוט שדרה? אתם תמיד צייתנים למראית עין, אך בוגדניים בסתר. אתם מסתירים את המחשבות הזדוניות שלכם בלבכם, ואפילו מוות הוא לא עונש חמור מספיק לבני אדם כמוכם. האם אתם חושבים שעבודה שולית כלשהי שרוח הקודש תעשה בקרבכם תוכל להחליף את יראתכם אותי? האם אתם חושבים שזכיתם בנאורות משום שזעקתם אל השמיים? אין לכם בושה! אתם חסרי תועלת! האם אתם חושבים ש"המעשים הטובים" שלכם נגעו בשמיים, ושהם חרגו ממנהגם והעניקו לכם כישורים ופה המפיק מרגליות, ואפשרו לכם להונות את הזולת ולהונות אותי? חסרה לכם כל כך הרבה רציונליות! האם אתם יודעים מה מקורה של הנאורות שלכם? האם אתם יודעים של מי היה האוכל שאכלתם בנעוריכם? כמה שאתם חסרי מצפון! חלקכם אפילו לא השתנו אחרי ארבע או חמש שנים של טיפול. העניינים האלה ברורים לכם וגם אופייכם צריך להיות ברור לכם – על כן, אל תמחו כשיום אחד תינטשו. יש כאלה שמוליכים שולל בשירותם גם את אלה שמעליהם וגם את אליה שתחתיהם, והם עברו טיפול רב. יש כאלה שעברו טיפול רב מפני שהם תאבי בצע. יש כאלה שלא מקפידים על גבולות ברורים בין גברים ונשים, והם עברו טיפול רב. יש כאלה שעברו טיפול רב מפני שהם עצלים, מפני שהם מתייחסים לבשר והדם בלבד, ומפני שהם לא מנהיגים צדיקות בכל הנוגע לכנסייה. יש כאלה שלא נושאים עדות בכל אשר הם פונים, ואשר חוטאים ומתפרעים ביודעין, ולכן הם קיבלו תזכורות רבות. יש כאלה שמבטאים דברים ודוקטרינות כשהם באים לכנסייה, מתנשאים על כולם, ולא מחזיקים במציאות כלל וכלל. בעוד האחים והאחיות זוממים בינם לבין עצמם ומתחרים זה בזה, הם נחשפו לעתים קרובות משום כך. אמרתי לכם את הדברים האלה פעמים כה רבות, וכיום, אני לא אומר זאת יותר – עשו מה שאתם רוצים! תקבלו את ההחלטות של עצמכם! בני אדם רבים עברו את הטיפול הזה רק במשך שנה או שנתיים, אחרים עברו זאת במשך שלוש או ארבע שנים, ואחרים חוו זאת למעלה מעשור, משום שהם החלו לעבור טיפול כשהם הפכו למאמינים, אך עד כה לא היה בהם שינוי רב. מה דעתכם. אתם כמו חזירים, הלא כן? הוגן לומר זאת עליכם, הלא כן? אל תחשבו שעבודתו של אלוהים לא תסתיים אם לא תהיו מסוגלים להגיע לרמה מסוימת. האם אלוהים ימשיך לחכות לכם אם לא תהיו מסוגלים לעמוד בדרישותיו? אני אומר לכם בפשטות – לא! אל תהיו כל כך חיוביים בהשקפתכם! יש מגבלת זמן לעבודה של ימינו, ואלוהים לא רק משחק איתכם! בעבר, בכל הנוגע לחוויית הניסיון של עושי שירות, בני האדם חשבו שאם הם יעמדו איתן בעדותם על אלוהים, הם בהכרח ייכבשו במידה מסוימת – היה עליהם להיות עושי שירות ברצון ובשמחה, והיה עליהם להלל את אלוהים מדי יום, ולא להיות עצלים או נחפזים כהוא זה. הם חשבו שרק כך הם יהיו עושי שירות אמיתיים, אך האם באמת כך הדבר? באותה עת, היו ביטויים רבים ושונים בקרב בני האדם. יש כאלה שבחרו על נפשותיהם, יש כאלה שהתנגדו לאלוהים ויש כאלה שבזבזו את כספי הכנסייה. אחים ואחיות זממו זה כנגד זה, וקיללו והשמיצו זה את זה. זה בהחלט היה שחרור אדיר, אך היה גם דבר אחד טוב לגבי זה: איש לא נסוג. זה הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר על כך. משום כך, הם נשאו עדות בפני השטן, ולאחר מכן הם זכו בזהות של בני עמו של אלוהים והרחיקו לכת עד ימינו אנו. עבודתו של אלוהים לא מתבצעת כפי שאתם מדמיינים. כשייגמר הזמן, העבודה תסתיים, ללא התחשבות במצבכם. אולי יש כאלה שיאמרו: בכך שאתם מתנהגים כך, אתם לא מושיעים בני אדם או אוהבים אותם – אתם לא אלוהים הצודק. אני אומר לכם בפשטות: לב לבה של עבודתי כיום הוא כיבושכם והגרימה לכם לשאת עדות. הושעתכם היא רק נספח. השאלה אם ניתן להושיע אתכם תלויה בעיסוק שלכם עצמכם, והיא לא קשורה אליי. עם זאת, עליי לכבוש אתכם. אל תנסו תמיד להוביל אותי באף – כיום, אני מכין אתכם ואתם לא מכינים אותי!
כיום, מה שהבנתם מתעלה על מה שהבין כל אדם שלא הפך למושלם לאורך ההיסטוריה. גם ידיעתכם על ניסיונות וגם ידיעתכם על האמונה באלוהים מתעלות על אלה של כל מאמין אחר באלוהים. הדברים שאתם מבינים הם מה שאתם לומדים לפני שאתם עוברים את הניסיונות של סביבתכם, אך שיעור קומתכם האמיתי לא תואם אותם כלל. הדברים שאתם יודעים מתעלים על הדברים שאתם מנהיגים. אף על פי שאתם אומרים שבני אדם שמאמינים באלוהים צריכים לאהוב את אלוהים ולשאוף רק לְרַצות את רצונו של אלוהים ולא לקבל ברכות, מה שמתבטא בחייכם רחוק מכך כרחוק מזרח ממערב, והוא נגוע עד מאוד. רוב האנשים מאמינים באלוהים למען שלווה ויתרונות אחרים. אתם לא מאמינים באלוהים אלא אם הדבר מועיל לכם, ואם אתם לא יכולים לקבל את חסדיו של אלוהים, אתם מחמיצים פנים. איך ייתכן שזה שיעור קומתכם האמיתי? בכל הנוגע לתקריות משפחתיות בלתי נמנעות (ילדים חולים, בעל שמתאשפז, יבול דל, רדיפה של בני משפחה וכן הלאה), אתם אפילו לא יכולים לשרוד את הדברים האלה שקורים לעתים קרובות בחיי היום-יום. כשדברים כאלה קורים, אתם נכנסים לפאניקה, ואתם לא יודעים מה לעשות – ורוב הזמן, אתם מתלוננים על אלוהים. אתם מתלוננים שדברי האל הפילו אתכם בפח, ושעבודתו של אלוהים שיטתה בכם. יש לכם מחשבות כאלה, הלא כן? האם אתם חושבים שדברים כאלה קורים ביניכם רק לעתים נדירות? אתם מבלים כל יום בקרב אירועים כאלה. אתם לא מקדישים כל מחשבה להצלחה של אמונתכם באלוהים ולאופן שבו יש לְרַצות את רצונו של אלוהים. שיעור קומתכם האמיתי נמוך מדי, והוא אפילו נמוך יותר מזה של אפרוח קטן. כשהעסק של בעלך מאבד כסף, את מתלוננת על אלוהים, כשאתה נקלע לסביבה ללא הגנתו של אלוהים, אתה עדיין מתלונן על אלוהים, אתם מתלוננים על אלוהים אפילו כשאחד מהאפרוחים שלכם מת, או כשפרה זקנה ברפת חולה, אתם מתלוננים כשמגיע הרגע שבו בנכם צריך להקים משפחה משלו, אך אין למשפחתכם כסף, וכשעובדי הכנסייה אוכלים כמה סעודות בביתכם, אך הכנסייה לא נותנת לכם החזר כספי או שאיש לא שולח לכם ירקות, אתם גם מתלוננים. כרסכם מלאה מתלונות, ומשום כך, אתם לפעמים לא הולכים לאסיפות או אוכלים ושותים את דברי האל, וסביר שאתם הופכים לשליליים לפרקי זמן ממושכים. שום דבר שקורה לכם כיום נוגע לסיכוייכם העתידיים או לגורלכם. הדברים האלה היו קורים גם אם לא הייתם מאמינים באלוהים, אך כיום אתם מטילים את האחריות עליכם על אלוהים ומתעקשים לומר שאלוהים סילק אתכם. מה לגבי אמונתכם באלוהים? האם באמת נתתם לאלוהים את חייכם כקורבן מנחה? אם הייתם סובלים את הניסיונות שעבר איוב, אף אחד מכם, חסידי האל של היום, לא היה מסוגל לעמוד איתן – כולכם הייתם נופלים אפיים ארצה. ויש, לפשוטו של עניין, הבדל של שמיים וארץ בינכם לבין פטרוס. כיום, אם מחצית מנכסיכם יילקחו לכם, אתם תעזו להכחיש את קיומו של אלוהים. אם בנכם או בתכם יילקחו מכם, אתם תרוצו ברחובות ותזעקו חמס. אם חייכם יגיעו למבוי סתום, אתם תנסו להפנות את הנושא ל"אלוהים", ותשאלו מדוע אני אומר דברים כה רבים בראשית כדי להפחיד אתכם. אין דבר שלא תעזו לעשות בזמנים כאלה. זה מוכיח שלא ראיתם את פני הדברים באמת, ושאין לכם שיעור קומה אמיתי. לפיכך, הניסיונות בכם גדולים מדי, מכיוון שאתם מבינים יותר מדי, אבל מה שאתם מבינים באמת הוא אפילו לא אלפית של הדברים שאתם מודעים אליהם. אל תעצרו בהבנה וידיעה ותו לא. מוטב שתגלו כמה אתם באמת יכולים להנהיג, כמה מהיזע של עבודתכם הקשה הפך לנאורות והארה של רוח הקודש, ובכמה מהנוהגים שלכם הבנתם את הנחישות שלכם. עליכם להתייחס ברצינות לשיעור קומתכם ולנוהגכם. באמונתכם באלוהים, אסור לכם לנסות רק לפעול מתוך הרגל למען אף אחד – השאלה אם אתם יכולים לזכות בדברים תלויה בעיסוקכם בחיפוש.
מתוך "הדבר מופיע בבשר"
הערות שוליים:
א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "של הכנסייה."
ב. המילים "הסנאי שזועק בקור" מתייחסות למעשייה סינית שבה סנאי מעדיף לישון במקום לבנות קן כשמזג האוויר חם, על אף אזהרות חוזרות ונשנות משכנתו, ציפור עקעק. כשהחורף מגיע, הסנאי קופא למוות.
הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה