מזמורי כנסייה | המשמעות הפנימית של עבודת הכיבוש

I

המשמעות הפנימית של כיבוש האדם

היא לשוב לבורא (לשוב לבורא).

על האדם להפנות את גבו לשטן ולפנות לגמרי לאלוהים.

זאת ישועת האדם המלאה.

עבודת הכיבוש היא הקרב האחרון.

השלב האחרון בתכנית המנצחת של האל.

בלא זה, אף אדם לא ניצל, לא יושג כל ניצחון נגד השטן,

אף אדם לא נכנס ליעד טוב.

האנושות סובלת את השפעת השטן.

לכן תבוסת השטן חייבת לבוא קודם

כל על מנת להביא לישועת האדם.

כי כל מעשי האל הם לשם ישועת האנושות.

II

האנושות המוקדמת ביותר הייתה בידיו של אלוהים,

אך משום הפיתוי וההשחתה של השטן,

השטן כבל את האדם והאדם נפל לו לנחלה.

כדי להושיע את האדם,

אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן.

השטן מובס באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם

אשר משיבים לו את הגיונו המקורי,

וכך ניתן לחטוף את האדם, שנלקח בשבי, בחזרה מהשטן.

האנושות סובלת את השפעת השטן.

לכן תבוסת השטן חייבת לבוא קודם

כל על מנת להביא לישועת האדם.

כי כל מעשי האל הם לשם ישועת האנושות.

III

אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומכבליו של השטן,

השטן יבויש, האדם יילקח בסופו של דבר בחזרה, והשטן יובס.

ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן,

האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה,

והשטן יהפוך למושא הענישה, לאחר שהקרב יסתיים.

לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.

האנושות סובלת את השפעת השטן.

לכן תבוסת השטן חייבת לבוא קודם

כל על מנת להביא לישועת האדם.

כי כל מעשי האל הם לשם ישועת האנושות.

האנושות סובלת את השפעת השטן.

לכן תבוסת השטן חייבת לבוא קודם

כל על מנת להביא לישועת האדם.

כי כל מעשי האל הם לשם ישועת האנושות.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'