20. מי מכיר את ליבו האימהי של אלוהים?

קינגזין עיר ז'נגז'ו, מחוז חנאן

באשר להיבט האמת "אלוהים צודק", מאז ומתמיד הבנתי אותו באופן די אבסורדי. חשבתי שכל עוד מישהו מגלה שחיתות בעבודתו או מבצע עבירות המסבות נזק לעבודת הכנסייה, אותו אדם יקבל כגמולו, יאבד את תפקידו או ייענש. זהו הצדק של אלוהים. לאור הבנה שגויה זו, בנוסף לפחד לאבד את תפקידי עקב ביצוע שגיאות בעבודתי, חשבתי על שיטה "חכמה": אם אני טועה, אני מנסה לעשות הכול כדי שדבר טעותי לא יגיע תחילה למנהיגים, מנסה במהירות לפצות על כך בעצמי ועושה את המרב כדי לתקן את הטעות. האין בכך כדי לעזור לי למלא את חובותיי? לכן, כל אימת שדיווחתי על עבודתי, נהגתי להתייחס לבעיות גדולות כאל בעיות קטנות ולבעיות קטנות כאל לא כלום. אם הייתי לעתים פסיבי, הייתי עושה הכול כדי לחפות על כך מול המנהיגים ומעמיד פנים שאני פעיל מאוד וחיובי. פחדתי שהמנהיגים יחשבו שאין לי יכולות ויפסיקו להיעזר בי. לכן, פשוט נקטתי בגישה זהירה ביותר כלפי המנהיגים בכל מעשיי.

אולם, אלוהים בוחן כליות ולב ולא ייתכן כי "התכסיס הנהדר" שלי היה חומק מהשגחתו של אלוהים. גיליתי שככל שניסיתי לחפות על דברים, כך אלוהים חשף אותי לאור. לדוגמה: כל אימת שניסיתי להתהדר ב"כישרון" שלי בפני המנהיגים, הייתי תמיד הורס הכול ועושה מעצמי צחוק; בכל פעם שניסיתי לחפות על מצבי הפסיבי, "עננה שחורה" הייתה תמיד מרחפת מעל פניי מבלי משים, ואחיי ואחיותיי היו מבחינים בכך;כל אימת שניסיתי לחפות על התייחסותי השטחית לתפקידי, התוצאה הייתה משתקפת אליי כמו ממראה שגילתה הכול ...בכל פעם מחדש, אי הנעימות וייסורי המצפון שלי על היותי לא ישר גרמו לי ליפול, אך עדיין לא הבנתי מתוך כך את הכוונות והמטרה שבעטיין פועל אלוהים בדרך זו וולא הבנתי כיצד אלוהים גואל אנשים. אני פשוט חיכיתי באופן פסיבי ל"משפט הצודק של אלוהים", שבו תטפל הכנסייה.

אך דברים לא התפתחו כפי שתיארתי לעצמי: בעבודתי, על אף שנגזמתי וטופלתי עקב אי מילוי תפקידי כראוי, יכולתי לקבל את ההכוונה המסורה של האחים והאחיות, שאמרו לי במה הייתי שטחי ובמה הייתי נאמן במילוי חובתי. הבנתי שרק אם אפעל בהתאם לדרישות האל אוכל למלא את חובתי כהלכה. בכל הנוגע להיווכחות בחיים, הסתבכתי פעמים רבות במחשבות רעות שלא יכולתי להיפטר מהן, מחשבות שגרמו לי לכאב לב. רציתי לפתוח את לבי ולתקשר, אך הייתי נבוך מכדי לדבר. בסופו של דבר נפלתי לתוך חשכה ואיבדתי את עבודתה של רוח הקודש. אך לאחר שאזרתי אומץ ודיברתי, נוכחתי שלא רק שהאחים והאחיות לא צחקו עליי ולא בזו לי בשל כך, אלא עזרו לי והשפיעו עליי, דבר שאפשר לי לחיות באור ונתן לי נתיב לנהוג לפיו ואת הכוח להתגבר על החטא. מאוחר יותר הבחנתי שכאשר האחים והאחיות שמסביבי טעו או גילו שחיתות, הכנסייה לא שלחה אותם הביתה בשל כך.הכנסייה עשתה כל שביכולתה כדי לתקשר אתם ולתמוך בהם, ונתנה להם עוד ועוד הזדמנויות. גם אם אדם מסוים נשלח הביתה בסופו של דבר, זה רק מכיוון שהוא פגע שוב ושוב בטבעו של אלוהים ועדיין סירב להכות על חטא גם לאחר שנגזם, טופל וקיבל מסרים רבים בנושא. אך אפילו כשמדובר באנשים כאלה, הכנסייה ממתינה שיכו על חטא ויתעוררו. אם הם אכן עורכים חשבון נפש ומשתנים כעבור זמן מה, הכנסייה תיתן להם עדיין הזדמנויות לבצע מעשים טובים ולהכינם. עובדות אלה גרמו לי להבין שגישתו של אלוהים דומה להתייחסותם של הורים לשובו של בנם האובד - באהבה וחיבה שאין כדוגמתן. הן גם גרמו לי לראות שהעבודה שאלוהים עושה היא עבודה של גאולת אנשים, שינוי אנשים והפיכתם למושלמים. רק אז נוכחתי לדעת שהרעיון שלי בדבר "הצדק של אלוהים" הוא רעיון מגוחך ורחוק מאוד מהמציאות. על אף שאלוהים צודק מטבעו, כלפי ההולכים בדרכו הוא מציג בעיקר סבלנות עילאית, סובלנות וחסד - באופן בלתי מוגבל ואינסופי. ניתן לומר שהאהבה שאלוהים מבטא היא עצומה אף יותר מהצדק שלו.

באותו רגע לא יכולתי שלא לחשוב על קטע מדברי אלוהים. לכן, פתחתי 'רשומות של שיחותיו של המשיח עם מנהיגי הכנסייה ועובדיה' ומצאתי את הקטע הבא. אלוהים אמר: "מהי מהותו של המשיח? מהותו של המשיח היא אהבה לאנושות; ביחס למאמינים בו, זו אהבה חסרת גבולות. אלמלא היו בו אהבה ורחמים, אנשים לא היו מסוגלים להמשיך ולהאמין בו עד ימינו. יש האומרים: 'אם כן, אלוהים כבר אינו אל צדק?' כן! נכון שהוא עדיין אל צדק, אך ככל שמדובר בטבעו, צדקו הוא שנאה כלפי השחיתות והרשע של האנושות. ומה אם היה בו רק צדק ללא אהבה? מה אם האהבה לא הייתה מסוגלת להתגבר על הצדק? אזי ניתן היה לומר שהאנושות חיה על זמן שאול. לפיכך, אני מדבר עמכם בגלוי ואומר שבעבודה שאלוהים עושה למען האנושות בעת התגלמותו כבשר ודם, המהות הגלויה והבולטת ביותר שלו היא האהבה; מדובר בסובלנות אין קץ. אלמלא הייתה זו אהבה, אלא הרס של בני אדם בידי אלוהים כפי שאתם מדמיינים לעצמכם, אזי באמרו דברים הרסניים, בני אדם היו מושמדים, ובאמרו דברי שנאה כלפי בני אדם, בני אדם היו מוענשים, מקוללים, נשפטים ומיוסרים – וזה היה חמור מאוד! אם אלוהים היה כועס על בני האדם, הם היו מפחדים ורועדים, ולא היו מסוגלים להימצא בטווח ראייתו של אלוהים... זו רק דרך אחת לבטא את טבעו של אלוהים, ובסופו של דבר, מטרתו היא עדיין ישועה. אהבתו עוברת כחוט השני בכל ההתגלויות של טבעו. תחשבו על זה – במהלך העבודה בתקופת ההתגלמות כבשר ודם, מה שבעיקר מתגלה לאנשים הוא האהבה. מהי סבלנות? סבלנות היא רחמים, שכן היא מעידה על קיומה של אהבה, ומטרתה היא עדיין להושיע אנשים. אלוהים מסוגל לחמול על אנשים כי האהבה מצויה בקרבו. בדיוק כשם שבהינתן אהבת אמת בין בעל לאישה, הם אינם מתבוננים במגרעותיו ובחסרונותיו זה של זה. אילו היו מתגרים בהם ומכעיסים אותם, הם עדיין היו מסוגלים לגלות סבלנות. הכול מושתת על מסד של אהבה. ואילו אלוהים היה מלא בשנאה? אזי הגישה שלו לא הייתה כפי שהיא, ביטוייו לא היו כפי שהם והתוצאה לא הייתה כפי שהיא. אילו ניחן אלוהים רק בשנאה ובכעס, ואילו התקיימו רק שפיטה וייסורים ללא כל אהבה, המצב לא היה מה שאתם רואים עכשיו, ואתם, בני האדם, לא הייתם במצב טוב. האם הוא היה מוסר לידיכם אמת?" ('אהבתו האמיתית של אלוהים לאנושות' ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). כשראיתי קטע זה בעבר, גם אם הייתי אומר שאני מסכים לכתוב בו, מעולם לא הבנתי אותו לעומק ונותרתי חשדני וזהיר ביחסי לאלוהים אלוהים. רק בימים אלו זכיתי להבין במידה מסויימת את הדברים הללו, ואני מסוגל להבין ולהעריך את תוכנם העמוק והמשמעותי. הרווחים שבין השורות מלאים בחיבתו העמוקה של אלוהים כלפי האנושות, ובכוח ובתמיכה מלאי הכוונות הטובות שהוא מעניק ומלמד.

בנקודת זמן זו, לא יכולתי שלא לפתח בלבי רגשות אשמה עמוקים כלפי אלוהים: הו אלוהים! בכל הזמן שהלכתי בדרכך, גם אם האמנתי בך, לא הכרתי אותך. לא רק שלא הבנתי, מתוך עיוורון ושקר, את לבך האימהי, גם גרמתי לך כאב רב מדי. באמת שאיני ראוי לבוא לפניך, ואני עוד פחות ראוי לישועתך. אני ראוי רק לקללתך! אך יחסך אליי אינו מתבסס על אי הציות מצדי. חלף זאת אתה מרומם אותי, מתייחס אליי בחמלה ומפגין כלפיי סובלנות, מעניק לי את ההזדמנות להיוולד מחדש ומאפשר לי ליהנות ממלוא אהבתך וחסדך, מאפשר לי לראות את יופייך ואת טוב לבך ולחוות את דבריך כפי שהם קיימים בפועל - אלוהים צודק ויותר מזה הוא האהבה! מעתה ואילך ברצוני להכיר יותר את נערצותך באמצעות דבריך ודרך החיים האמיתיים, ולשאוף להיות אדם ישר שאוהב אותך וממלא בנאמנות את חובתי כדי לגמול לך על אהבתך הגדולה!