1. מעגל החיים והמוות של הכופרים
הבה נתחיל ממעגל החיים והמוות של הכופרים. לאחר שאדם מת, פקיד לוקח אותו מן העולם החומרי. ומה ממנו נלקח? לא גופו, אלא נשמתו. כשנשמתו נלקחת, הוא מגיע למקום שהוא סוכנות של העולם הרוחני, המקבלת במיוחד נשמות של בני אדם שמתו זה עתה. (הערה: המקום הראשון שאליו מגיעה הנשמה לאחר שמישהו מת, מוזר לנשמה.) כשהוא נלקח למקום הזה, פקיד מבצע את הבדיקות הראשונות, מוודא את שמו, כתובתו, גילו, וכל דבר שעשה בחייו מתועד בספר ונכונותו מאומתת. לאחר שהכול נבדק, התנהגותו ומעשיו של האדם לכל אורך חייו משמשים כדי לקבוע אם הוא ייענש או ימשיך להתגלגל כאדם, וזהו השלב הראשון. האם השלב הראשון הזה מפחיד? הוא אינו מפחיד מדי, מפני שהדבר היחיד שקרה הוא שהאדם הגיע למקום חשוך ולא מוכר. זה אינו מפחיד מדי.
בשלב השני, אם האדם הזה עשה דברים רעים רבים לאורך חייו, אם הוא ביצע מעשים מרושעים רבים, הוא יילקח למקום של ענישה כדי להיענש. זה יהיה המקום המיוחד להענשת בני אדם. פרטי העונש שלו תלויים בחטאים שחטא ובמספר המעשים הרעים שעשה לפני מותו – וזהו המצב הראשון שמתרחש בשלב השני. בגלל הדברים שעשו והמעשים הרעים שביצעו לפני מותם, כשהם מתגלגלים מחדש בעקבות ענישתם – כשהם נולדים פעם נוספת בעולם החומרי – יש אנשים שיוסיפו להיות אנושיים, ויש שיהיו לבעלי חיים. כלומר, לאחר שאדם שב לעולם הרוחני, הוא נענש בגלל המעשים הרעים שעשה. יתרה מזאת, בגלל המעשים המרושעים שעשה, בגלגולו הבא הוא לא יהיה אדם, אלא בעל חיים. מגוון בעלי החיים שהוא עשוי להיות כולל פרות, סוסים, חזירים וכלבים. יש שעשויים להיות ציפור בשמיים, ברווז או אווז... לאחר שהתגלגלו לבעלי חיים, כשהם מתים הם שבים לעולם הרוחני, וכקודם, על סמך התנהגותם לפני מותם, העולם הרוחני יחליט אם יתגלגלו לבני אדם או לא.
רוב בני האדם עושים מעשים רעים רבים מדי, חטאיהם חמורים מדי, לכן כשהם מתגלגלים מחדש, הם הופכים לבעלי חיים, שבע עד שתים עשרה פעמים. שבע עד שתים עשרה פעמים – האם זה מפחיד? (זה מפחיד.) מה מפחיד בעיניכם? אדם שנעשה לבעל חיים, זהו דבר מפחיד. ומהו הדבר הכואב ביותר לאדם, בכך שהוא הופך לבעל חיים? העובדה שאין לו שפה, שיש לו מחשבות פשוטות בלבד, שהוא מסוגל לעשות רק את הדברים שבעלי חיים עושים ולאכול את הדברים שבעלי חיים אוכלים, שיש לו דרך חשיבה ושפת גוף פשוטות כמו של בעל חיים, שהוא אינו מסוגל ללכת זקוף, אינו מסוגל לתקשר עם בני אדם, ושאף אחת מן ההתנהגויות והפעילויות של בני האדם אינה קשורה לבעלי החיים. כלומר, בקרב כל הדברים, להיות בעל חיים פירושו שאתם הנחותים שבכל היצורים החיים, והדבר כואב הרבה יותר מאשר להיות בן אדם. זהו היבט אחד של העונש מן העולם הרוחני למי שעשה מעשים רעים רבים וחטא חטאים גדולים. כשמדובר בחומרת העונש, הדבר מוכרע על ידי סוג בעל החיים שהאדם מתגלגל בו. לדוגמה, האם טוב יותר להיות חזיר מאשר כלב? האם לחזיר יש חיים טובים או רעים יותר מכלב? רעים יותר, נכון? אם בני אדם הופכים לפרה או לסוס, האם חייהם יהיו טובים או רעים יותר מחזיר? (טובים יותר.) נדמה שאם ניתנת לכם ברירה, יש לכם טעם. האם יהיה נוח יותר למישהו אם יהיה לחתול? הדבר יהיה נוח הרבה יותר מאשר להיות לסוס או לפרה. אילו הייתה לכם אפשרות בחירה בין בעלי חיים, הייתם בוחרים להיות לחתול, והדבר נוח יותר, מפני שתוכלו להעביר את רוב זמנכם בנחת, בשינה. מייגע יותר להיות פרה או סוס, לכן אם בני אדם מתגלגלים לפרה או לסוס, עליהם לעבוד קשה – ונדמה שזהו עונש קשה. להיות כלב זה קצת יותר טוב מאשר להיות פרה או סוס, מפני שלכלב יש קשר קרוב יותר עם אדונו. בנוסף לכך, כיום, רבים מחזיקים כלב וכעבור שלוש או חמש שנים הוא לומד להבין חלק גדול ממה שהם אומרים! מכיוון שכלב יכול להבין דברים רבים מדבריו של אדונו, יש לו הבנה טובה של אדונו, והוא לעתים יכול להסתגל למצב רוחו ולדרישותיו, ולכן האדון מתייחס לכלב טוב יותר, והכלב אוכל ושותה טוב יותר, וכשכואב לו מטפלים בו יותר – אם כן, האם הכלב אינו נהנה מחיים מאושרים? לפיכך, טוב יותר להיות כלב מאשר פרה או סוס. בצורה זו, חומרת עונשו של אדם קובעת כמה פעמים הוא יתגלגל לבעל חיים, ולאיזה מין בעל חיים יתגלגל. אתם מבינים, כן?
מכיוון שחטאו חטאים כה רבים בחייהם, יש בני אדם שייענשו בכך שיתגלגלו לבעלי חיים שבע עד שתים עשרה פעמים. לאחר שנענשו די פעמים, כשהם שבים לעולם הרוחני, הם נלקחים למקום אחר. הנשמות השונות שבמקום הזה כבר נענשו, והן מן הסוג המתכונן להתגלגל לאדם. המקום הזה מסווג כל נשמה על פי סוג המשפחה שבה תיוולד, סוג התפקיד שתמלא לאחר שתתגלגל וכן הלאה. לדוגמה, יש בני אדם שיהיו לזמרים כשיבואו לעולם, ולפיכך הם ממוקמים בין הזמרים, יש שיהיו לאנשי עסקים כשיבואו לעולם, ולפיכך הם ממוקמים בין אנשי העסקים, ואם מישהו עתיד להיות לחוקר מדעי כשיהיה לאדם, הוא ממוקם בין החוקרים המדעיים. לאחר שסווגו, כל אחד מהם נשלח על פי זמן ותאריך שונים שנקבעו, כפי שאנשים שולחים כיום דואר אלקטרוני. בכך יושלם מעגל אחד של חיים ומוות. מן היום שבו מגיע האדם לעולם הרוחני ועד למועד שבו מסתיים עונשו, הוא עשוי להתגלגל לבעל חיים פעמים רבות, ואחר כך הוא מתכונן להתגלגל לאדם. זהו תהליך שלם.
אך האם מי שענישתו הסתיימה ולא מתגלגל עוד לבעל חיים, יישלח במהירות לעולם החומרי כדי להיות לאדם? ואם לא, כמה זמן יחלוף בטרם יוכל לבוא בקרב בני האדם? מהי התדירות שבה אנשים אלה הופכים לבני אדם?[א] יש לכך מגבלות של זמן. כל דבר המתרחש בעולם הרוחני כפוף למגבלות ולכללים מתאימים של זמן – ואם אסביר אותם בעזרת מספרים, תבינו. למי שמתגלגל מחדש תוך פרק זמן קצר, לידתו מחדש כאדם תהיה מוכנה כשהוא ימות. פרק הזמן הקצר ביותר הוא שלושה ימים. יש בני אדם שאצלם זה שלושה חודשים, יש שאצלם זה שלוש שנים, יש שאצלם זה שלושים שנה, יש שאצלם זה שלוש מאות שנה, יש שאצלם זה אפילו שלושת אלפים שנה, וכו'. אם כן, מה ניתן לומר על כללים אלה של זמן, ומהם פרטיהם? הגעתה של נשמה לעולם החומרי, עולמו של האדם, מבוססת על צורך: היא בהתאם לתפקיד שנשמה זו נועדה למלא בעולם הזה. כשבני אדם מתגלגלים לאנשים רגילים, רובם מתגלגלים מהר מאוד, מפני שבעולמו של האדם יש צורך דחוף בבני אדם רגילים כאלה, ולכן כעבור שלושה ימים הם נשלחים פעם נוספת למשפחה שונה לחלוטין מזו שבה היו לפני מותם. אך יש מי שממלא תפקיד מיוחד בעולם הזה. "מיוחד" פירושו שאין דרישה גדולה לאנשים אלה בעולמו של האדם – לא רבים נחוצים כדי למלא תפקיד כזה, וכך עשויות לחלוף שלוש מאות שנה בטרם אדם זה יתגלגל מחדש.[ב]כלומר, הנשמה הזו תגיע רק פעם בשלוש מאות שנה או פעם בשלושת אלפים שנה. ומדוע זה כך? מפני שבמשך שלוש מאות שנה או שלושת אלפים שנה, תפקיד כזה אינו נדרש בעולמו של האדם, ולכן הם מוחזקים במקום כלשהו בעולם הרוחני. ניקח לדוגמה את קונפוציוס. הייתה לו השפעה עמוקה על התרבות הסינית המסורתית. להגעתו הייתה השפעה עמוקה על התרבות, הידע, המסורת והחשיבה של בני האדם באותה תקופה. אך אדם כזה אינו נחוץ בכל תקופה, ולכן היה עליו להישאר בעולם הרוחני ולהמתין שם במשך שלוש מאות או שלושת אלפים שנה, בטרם התגלגל מחדש. מכיוון שעולמו של האדם לא נזקק למישהו כמותו, היה עליו לחכות ללא מעש. מכיוון שהיו תפקידים מעטים מאוד כאלה, היו לו דברים מעטים לעשות, ולכן היה צורך להחזיקו במקום כלשהו בעולם הרוחני במשך מרבית הזמן, בבטלה, ולשלחו כשעולמו של האדם נזקק לו. כאלה הם כללי הזמן של העולם הרוחני ביחס לתדירות שבה רוב בני האדם מתגלגלים מחדש. בין אם הם אנשים רגילים או מיוחדים, לעולם הרוחני יש כללים מתאימים ונהלים נכונים לעיבוד גלגוליהם של בני האדם, וכללים ונהלים אלה באים מאלוהים, הם נשלחים מאלוהים, ושום פקיד או ישות בעולם הרוחני אינם מחליטים עליהם ואינם שולטים בהם. אתם מבינים כעת, כן?
הגלגול מחדש והתפקיד שממלאת כל נשמה – תפקידה בחיים האלה – המשפחה שבה היא נולדת, וצורת חייה, קשורים בקשר הדוק לחייה הקודמים. לעולמו של האדם באים כל מיני אנשים, והתפקידים שהם ממלאים שונים זה מזה, וכך גם המשימות שהם מבצעים. ואילו משימות הן אלה? יש שבאים כדי לשלם חוב: אם הם היו חייבים כסף רב מדי לאחרים בחייהם הקודמים, הם באים לשלם חוב בחיים האלה. במקביל, יש שבאים לגבות חוב: בחייהם הקודמים, נגזלו מהם דברים רבים מדי וכסף רב מדי במעשי הונאה, ולכן לאחר שהם מגיעים לעולם הרוחני, העולם הרוחני נותן להם צדק ומאפשר להם לגבות את חובם בחיים האלה. יש שבאים לשלם חוב של תודה: בחייהם הקודמים – בטרם מתו – מישהו היה טוב אליהם, ובחיים האלה ניתנה להם הזדמנות פז להתגלגל מחדש כך שייוולדו מחדש כדי לשלם את חוב התודה הזה. באופן דומה, אחרים נולדו מחדש בחיים האלה כדי לתבוע חיים. ואת חייו של מי הם תובעים? של האדם שהרג אותם בחייהם הקודמים. לסיכום, לחייו של כל אדם בהווה יש קשר חזק לחייו הקודמים, הם קשורים באופן שאינו ניתן להפרדה. כלומר, חייו של כל אדם בהווה מושפעים במידה עצומה מחייו הקודמים. לדוגמה, לפני מותו, רימה ג'אנג את לי וגזל ממנו סכום כסף גדול. אם כן, האם ג'אנג חייב חוב ללי? מאחר שכך הוא הדבר, האם זה טבעי שלי יגבה את החוב שלו מג'אנג? מכאן שלאחר מותם, יש חוב שיש להסדיר ביניהם. כשהם מתגלגלים מחדש וג'אנג נעשה לאדם, כיצד גובה ממנו לי את חובו? אחת השיטות היא שלי יגבה את חובו על ידי כך שייוולד מחדש כבנו של ג'אנג, כאשר ג'אנג הוא אביו. זה הדבר שיקרה בחיים הנוכחיים. ג'אנג, אביו של לי, מרוויח כסף רב, ובנו לי מבזבז אותו. אין זה משנה כמה כסף ירוויח ג'אנג, בנו לי "עוזר" לו בכך שהוא מבזבז אותו. אין זה משנה כמה מרוויח ג'אנג, לעולם לא די בכך, ומסיבה כלשהי, בסופו של דבר, הבן מבזבז את כספו של אביו בדרכים ובאמצעים שונים. ג'אנג תמה: "מה מתרחש? מדוע בני תמיד ביש מזל? מדוע בניהם של אנשים אחרים טובים כל כך? מדוע אין לבני שאיפות, מדוע הוא כה חסר תועלת ואינו מסוגל להרוויח כסף, מדוע עליי לתמוך בו תמיד? מכיוון שעליי לתמוך בו, אעשה זאת, אך מדוע, יהיה אשר יהיה סכום הכסף שאתן לו, הוא תמיד זקוק לעוד? מדוע הוא אינו יכול לעבוד ולהתפרנס ביושר? מדוע הוא בטלן, זולל, סובא, הולך לזונות, מהמר – מדוע הוא עושה את כל הדברים האלה? מה מתרחש, לכל הרוחות?" לאחר מכן ג'אנג חושב זמן-מה: "הייתכן שהיה לי חוב אליו בחיים הקודמים. אם כך, אשלם אותו! הדבר לא יסתיים עד שאשלם את החוב במלואו!" ייתכן שיבוא יום ולי אכן יקבל את חובו בחזרה, וכשהוא יהיה בן ארבעים או חמישים, יבוא יום שבו הוא יתעשת לפתע: "לא עשיתי ולו דבר טוב אחד במחצית הראשונה של חיי! בזבזתי את כל הכסף שאבי הרוויח – עליי להיות אדם טוב! אחשל את עצמי: אהיה אדם ישר, שחי כראוי, ולעולם לא אגרום עוד צער לאבי!" מדוע הוא חושב כך? מדוע הוא משתנה לפתע לטובה? האם יש לכך סיבה? מהי הסיבה? משום שהוא גבה את חובו; ג'אנג שילם את חובו. יש בכך סיבה ותוצאה. הסיפור החל לפני זמן רב מאוד, בטרם שניהם נולדו, וסיפור זה מחייהם הקודמים הובא לחייהם הנוכחיים, ואיש מהם אינו יכול להאשים את רעהו. אין זה משנה מה לימד ג'אנג את בנו, בנו מעולם לא הקשיב, ומעולם לא עבד לפרנסתו ביושר – אך ביום שבו שולם החוב, לא היה עוד צורך ללמד אותו, הוא הבין באופן טבעי. זוהי דוגמה פשוטה, ויש ללא ספק דוגמאות אחרות רבות כאלה. ומה הסיפור הזה אומר לבני האדם? (שעליהם להיות טובים ולא רעים.) שעליהם לסור מרע, ושיהיה תגמול על מעשיהם הרעים! רוב הכופרים מבצעים מעשים רעים רבים, והם מקבלים תגמול על מעשיהם הרעים, נכון? אך האם התגמול הזה שרירותי? לכל דבר שניתן עליו תגמול, יש רקע וסיבה. האם אתה חושב שדבר לא יקרה לך לאחר שרימית מישהו וגזלת ממנו כסף? האם אתה חושב, שלאחר שגזלת ממנו כסף במרמה, לא יהיו השלכות הנוגעות לך לאחר שלקחת את כספו? הדבר יהיה בלתי אפשרי ותהיינה השלכות! אין זה משנה מי האדם ואם הוא מאמין שיש אלוהים או לא, על כל אחד לקחת אחריות על התנהגותו ולשאת בהשלכות של מעשיו. בהסתמך על דוגמה פשוטה זו – ג'אנג נענש ולי קיבל את כספו בחזרה – האין הדבר הוגן? כשבני אדם עושים דברים כאלה, יש תוצאה כזו. והאם היא מנותקת מניהול העולם הרוחני? היא בלתי נפרדת מניהול העולם הרוחני. על אף שהם כופרים, קיומם של אלה שאינם מאמינים באלוהים כפוף לפקודות ולצווים שמיימיים שמהם איש אינו יכול לחמוק; איש אינו יכול להימנע מהמציאות הזו.
מי שאין לו אמונה, לעתים קרובות מאמין שכל דבר שניתן לראותו קיים, ואילו כל דבר שלא ניתן לראותו או שרחוק מאוד מבני האדם, אינו קיים. הוא מעדיף להאמין שאין "מעגל חיים ומוות" ושאין "עונש", ולכן הוא חוטא ומבצע מעשים רעים ללא נקיפות מצפון – ולאחר מכן נענש או מתגלגל לבעל חיים. רוב בני האדם השונים מקרב הכופרים נלכדים במעגל אכזרי זה. זאת מפני שהם אינם יודעים שהעולם הרוחני מקפיד בניהול כל היצורים החיים. בין אם אתה מאמין או לא, העובדה הזו קיימת, שכן אין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן התחום הנצפה על ידי אלוהים, ואין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן הכללים והמגבלות של הצווים השמיימיים של אלוהים ומפקודותיו. לכן, הדוגמה הפשוטה הזו מראה לכולם שבין אם אתה מאמין באלוהים ובין אם לא, אין זה מקובל לחטוא ולבצע מעשים רעים, ויש לכך השלכות. כאשר מישהו שגזל במרמה את כספו של אדם אחר נענש, העונש הזה הוגן. התנהגות שכיחה כזו נענשת על ידי העולם הרוחני, על ידי הפקודות והצווים השמיימיים של אלוהים, וכך גם התנהגות פושעת חמורה והתנהגות מרושעת – אונס וביזה, הונאה ומרמה, שוד וגניבה, רצח והצתה וכו' – כפופה במידה רבה עוד יותר למערך של עונשים בחומרה משתנה. ומה כוללים עונשים אלה שחומרתם משתנה? חלקם מסתמכים על זמן כדי לקבוע את רמת החומרה, חלקם עושים זאת בעזרת מתודולוגיות שונות, ואחרים עושים זאת באמצעות המקום שאליו בני אדם מגיעים כשהם מתגלגלים מחדש. לדוגמה, יש אנשים המנבלים את פיהם. למה מתייחס הביטוי "לנבל את הפה"? משמעותו היא לקלל אחרים לעתים קרובות ולהשתמש בשפה זדונית, שפה המקללת בני אדם. על מה מרמזת שפה זדונית? היא מרמזת על כך שלמישהו יש לב גס ונתעב. שפה זדונית המקללת בני אדם לעתים קרובות יוצאת מפיהם של אנשים כאלה, ושפה זדונית כזו מלווה בהשלכות חמורות. לאחר שאנשים אלה מתים ומקבלים את העונש ההולם, הם עלולים להיוולד מחדש כאילמים. יש אנשים מחושבים מאוד כשהם בחיים, הם מנצלים אחרים תכופות, מזימותיהם הקטנות לרוב מתוכננות היטב, והם עושים דברים רבים הפוגעים בזולת. כשהם נולדים מחדש, הם יכולים להיוולד כטיפשים או כבעלי מוגבלות שכלית. יש אנשים המציצים לעתים קרובות ומפרים את פרטיותם של אחרים. עיניהם רואות דברים רבים שהם לא צריכים היו להיות שותפים להם, והם יודעים דברים רבים שלא היו צריכים לדעת, ולכן כשהם נולדים מחדש, הם עלולים להיות עיוורים. יש אנשים אשר זריזים מאוד בחייהם, הם מתקוטטים לעתים קרובות ועושים מעשים רבים שהם רעים, ולכן כשהם נולדים מחדש הם עלולים להיות נכים, צולעים, גידמים, או לחלופין, הם עלולים להיות גיבנים, לסבול מפיתול צוואר, ללכת עם צליעה או שאחת מרגליהם עלולה להיות קצרה מן האחרת וכו'. בצורה זו, מוטלים עליהם עונשים שונים על סמך רמת הרוע שביצעו במהלך חייהם. ומה אתם אומרים, מדוע יש אנשים פוזלים? האם יש אנשים רבים כאלה? כיום יש רבים מהם. יש אנשים שהם פוזלים מפני שבחייהם הקודמים הם עשו שימוש רב מדי בעיניהם, עשו דברים רעים רבים מדי, ולכן הם נולדים לחיים האלה עם עיניים פוזלות, ובמקרים חמורים הם אף עיוורים. האם אתם חושבים שנעים להביט באנשים פוזלים? האם הם מותירים רושם טוב? אתם רואים שיש להם מבנה פנים טוב, עורם בהיר וחיוור, יש להם עיניים גדולות ועפעפיים כפולים – אך למרבה הצער, יש להם עין פוזלת. כיצד הם נראים? האם אין לכך השפעה כללית על התנהגותו של האדם? ועם השפעה זו, אילו מין חיים יש להם? כשהם פוגשים אחרים, הם חושבים לעצמם: "אני פוזל! עליי לדבר כשראשי מורכן, ואיני יכול להביט באנשים פנים-מול-פנים, כדי שלא יראו את עיניי." עיניהם הפוזלות משפיעות על הדרך שבה הם מביטים בדברים ועל יכולתם להביט בפניהם של אנשים. האם כתוצאה מכך הם לא איבדו את יכולת השימוש בעיניהם? האם אין זה פיצוי על ההפרזות מחייהם הקודמים? בצורה זו, בחיים הבאים הם לא יעזו לעשות דברים כה רעים. זהו תגמול!
יש המסתדרים היטב עם אחרים לפני מותם, הם עושים דברים טובים רבים למען יקיריהם, חבריהם, עמיתיהם או בני האדם הקשורים אליהם. הם נותנים צדקה ומטפלים באחרים או מסייעים להם כספית. אחרים חושבים עליהם טובות, וכשבני אדם כאלה שבים אל העולם הרוחני, הם אינם נענשים. אם כופר אינו נענש בשום צורה, משמעות הדבר היא שהוא היה אדם טוב מאוד. במקום להאמין בקיומו של אלוהים, הם מאמינים רק באיש הזקן שבשמיים. הם מאמינים רק שיש מעליהם רוח הצופה בכל מעשיהם – זוהי כל אמונתם. ומהי התוצאה? הם מתנהגים הרבה יותר טוב. אנשים אלה הם טובי לב ונדיבים, וכשהם שבים בסופו של דבר אל העולם הרוחני, העולם הרוחני מתייחס אליהם יפה מאוד, והם יתגלגלו וייוולדו במהרה מחדש. ולאיזו מין משפחה הם יגיעו? על אף המשפחה לא תהיה עשירה, הם יהיו שלווים, תהיה הרמוניה בין בני המשפחה, הם יעבירו יחד ימים שלווים ומאושרים, כולם יהיו שמחים, ויהיו להם חיים טובים. כשאותו אדם יגיע לבגרות, הוא יוליד הרבה בנים ובנות ותהיה לו משפחה מורחבת גדולה, ילדיו יהיו מוכשרים וייהנו מהצלחה, והוא ומשפחתו ייהנו ממזל טוב – ותוצאה כזו קשורה במידה עצומה לחייו הקודמים של אותו אדם. כלומר, המקום שאליו אדם הולך לאחר מותו והמקום שאליו הוא מגיע לאחר שהוא מתגלגל מחדש, בין אם הוא גבר או אישה, משימתו בחיים, הדברים שיעבור בחייו, המכשולים שבהם ייתקל, הברכות שמהן ייהנה, האנשים שיפגוש, הדברים שיקרו להם – איש אינו יכול לנבא זאת, להימנע מכך או להסתתר מפני זה. כלומר, לאחר שנקבע מה יקרה בחייך, אין זה משנה באיזו דרך תנסה להימנע מכך, באילו אמצעים תנסה להימנע מכך, לא יהיה באפשרותך להפר את מהלך החיים שנקבע לך על ידי אלוהים בעולם הרוחני. משום שכאשר אתה מתגלגל מחדש, גורל חייך כבר נקבע, ובין אם הוא טוב או רע, על כולנו להתמודד עמו ולהמשיך ללכת קדימה. זוהי סוגיה שאיש החי בעולם הזה אינו יכול להימנע ממנה, ואין סוגיה ממשית יותר ממנה. טוב, הבנתם זאת, כן?
לאחר שהבנתם זאת, האם אתם מבינים שאלוהים מקיים בדיקות וניהול מדויקים וקפדניים מאוד למעגל החיים והמוות של הכופרים? דבר ראשון, אלוהים קבע צווים שמיימיים, פקודות ומערכות שונים בתחום הרוחני, ולאחר ההכרזה על צווים שמיימיים, פקודות ומערכות אלה, הם מתבצעים בקפידה, כפי שנקבע על ידי אלוהים, על ידי ישויות בתפקידים רשמיים שונים בעולם הרוחני, ואיש אינו מעז להפר אותם. לכן, במעגל החיים והמוות של האנושות בעולמו של האדם, בין אם מישהו מתגלגל לבעל חיים או לאדם, חלים עליו חוקים. מכיוון שחוקים אלה מגיעים מאלוהים, איש אינו מעז להפר אותם, ואיש אינו מסוגל להפר אותם. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, ומפני שיש חוקים כאלה, העולם החומרי שבני האדם רואים, סדיר ומסודר. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, האנושות מסוגלת להתקיים בשלום לצד העולם האחר, הבלתי נראה לחלוטין לאנושות, ולחיות עמו בהרמוניה – וכל הדברים האלה אינם ניתנים להפרדה מריבונותו של אלוהים. לאחר שחייו הגשמיים של אדם מגיעים לקצם, לנשמה יש עדיין חיים, אזי מה היה קורה לולא ניהולו של אלוהים? הנשמה הייתה משוטטת בכל מקום, פולשת לכל מקום, ואף הייתה פוגעת ביצורים החיים שבעולם של האנושות. פגיעה כזו לא הייתה רק כלפי האנושות, אלא גם כלפי צמחים ובעלי חיים – אך הראשונים שהיו נפגעים היו בני האדם. אילו הדבר התרחש – אילו נשמה כזו הייתה ללא ניהול, ואכן פגעה באנשים, ואכן עשתה מעשים מרושעים – היה גם הייתה זוכה לטיפול הולם בעולם הרוחני: אילו המצב היה חמור, הנשמה הייתה חדלה במהרה להתקיים, היא הייתה מושמדת. אם הדבר היה אפשרי, היא הייתה ממוקמת במקום כלשהו ואחר כך מתגלגלת מחדש. כלומר, ניהול הנשמות השונות על ידי העולם הרוחני הוא מסודר, ומתבצע בהתאם לצעדים וכללים. רק בזכות הניהול הזה העולם החומרי של האדם לא הידרדר לתוהו ובוהו, רק בזכותו יש לאנושות בעולם החומרי מנטליות רגילה, רציונליות רגילה וחיים גשמיים מסודרים. רק לאחר שיש לאנושות חיים רגילים כאלה, יכולים אלה החיים כבשר ודם להמשיך לשגשג ולהתרבות לאורך הדורות.
מה אתם חושבים על הדברים ששמעתם זה עתה? האם הם חדשים לכם? ומה אתם מרגישים לאחר ששיתפתי היום את הדברים האלה? פרט לכך שהם חדשים, האם אתם מרגישים עוד משהו? (על בני האדם להתנהג יפה, ואני רואה שאלוהים גדול ונורא.) (אני מרגיש יראה גדולה יותר כלפי אלוהים, בעתיד אזהר יותר כשיקרה לי דבר-מה, אשפר את התנהגותי בכל הקשור לדברים שאני אומר ועושה.) למה תעשו כך? (לאחר ששמעתי זה עתה את השיתוף של אלוהים על האופן שבו אלוהים מטפל בסוגים שונים של בני אדם בסוף חייהם, מבחינה אחת אני מרגיש שטבעו של אלוהים אינו מאפשר עבירה כלשהי, ושעליי לירוא ממנו, ומבחינה אחרת אני מודע לסוג האנשים שמוצא חן בעיני אלוהים ולסוג שאינו מוצא חן בעיניו. ולכן ברצוני להיות אחד מהאנשים שמוצאים חן בעיני אלוהים.) האם אתם מבינים שאלוהים נוהג באופן עקרוני במעשיו בתחום זה? מהם העקרונות שעל פיהם הוא פועל? (הוא קובע את סופם של בני האדם בהתאם לכל מעשיהם.) העניין קשור לסופים השונים של הכופרים, שזה עתה דיברנו עליהם. כשמדובר בכופרים, האם העיקרון שמאחורי מעשיו של אלוהים הוא גמול לטובים והענשת הרעים? האם יש יוצאי דופן? (לא.) האם אתם מבינים שיש עיקרון במעשיו של אלוהים? (כן.) הכופרים אינם מאמינים למעשה באלוהים, הם אינם מצייתים לתזמוריו של אלוהים ואינם מודעים לריבונותו, לא כל שכן מכירים באלוהים. מה שחמור יותר, הם מחללים את שמו של אלוהים, מקללים אותו, ועוינים כלפי אלה המאמינים בו. אף שלאנשים אלה יש עמדה כזו כלפי אלוהים, ניהולם על ידי אלוהים בכל זאת אינו סוטה מעקרונותיו. הוא מנהל אותם באופן מסודר בהתאם לעקרונותיו וטבעו. כיצד מתייחס אלוהים לעוינות שלהם? כאל בורות! ולכן הוא גרם לאנשים אלה – לרוב הכופרים – להתגלגל פעם אחת לבעל חיים. אם כך, מהם הכופרים בעיני אלוהים? (חיות משק.) בעיני אלוהים, הם שייכים לסוג הזה, הם חיות משק. אלוהים מנהל את חיות המשק, ומנהל את האנושות, ויש לו עקרונות זהים לאדם מסוג זה. אפילו בניהולם של בני אדם אלה על ידי אלוהים ובמעשיו כלפיהם, עדיין ניתן לראות את טבעו של אלוהים ואת חוקי ריבונותו על כל הדברים. אם כך, האם אתם רואים את ריבונותו של אלוהים בעקרונות שעל פיהם הוא מנהל את הכופרים שזה עתה דיברתי עליהם? האם אתם רואים את טבעו הצודק של אלוהים? (כן.) אתם רואים את ריבונותו של אלוהים, ואתם רואים את טבעו. כלומר, אין זה משנה באילו מכל הדברים הוא מטפל, אלוהים פועל על פי עקרונותיו וטבעו. זוהי מהותו של אלוהים. הוא לא היה מפר באקראי את הפקודות או הצווים השמיימיים שקבע, מפני שהוא רואה באדם מסוג זה חיית משק. אלוהים פועל בהתאם לעקרונות ללא כל בלבול, ולו הקל שבקלים, מעשיו אינם מושפעים כלל משום גורם, ואין זה משנה מה הוא עושה, הכול בהתאם לעקרונותיו. זאת משום העובדה שלאלוהים יש את המהות של אלוהים עצמו – היבט במהותו שאין לשום ישות שנבראה. אלוהים מצפוני ואחראי בטיפולו בכל חפץ, אדם ויצור חי בין כל הדברים שברא, וכן בגישתו כלפיהם, בניהולם על ידו ובשליטתו בהם, והוא מעולם לא התרשל בכך. אל הטובים הוא מלא חסד וטוב לב, על הרשעים הוא מטיל עונשים ללא רחם, ולמען היצורים החיים השונים הוא עורך הסדרים מתאימים במועדים הנכונים ובאופן סדיר בהתאם לדרישות השונות של עולם האנושות בזמנים שונים, כך שיצורים חיים שונים אלה יתגלגלו מחדש בהתאם לתפקידים שהם ממלאים באופן מסודר, וינועו בין העולם החומרי לעולם הרוחני באופן מסודר.
מותו של יצור חי – סיומם של חיים גשמיים – מרמז על כך שהיצור החי עבר מן העולם החומרי לעולם הרוחני, ואילו לידתם של חיים גשמיים חדשים מרמזת על כך שיצור חי בא מן העולם הרוחני לעולם החומרי והחל לקבל על עצמו את תפקידו, למלא את תפקידו. בין אם זוהי עזיבתו או הגעתו של יצור חי, שתיהן בלתי נפרדות מעבודתו של העולם הרוחני. כשמישהו בא אל העולם החומרי, אלוהים כבר ערך הסדרים והגדרות מתאימים בעולם החומרי ביחס למשפחה שאליה יגיע, לתקופה שאליה יגיע, לשעה שבה יגיע, ולתפקיד שימלא. וכך כל חייו של אותו אדם – הדברים שהוא עושה והנתיבים שבהם הוא הולך – מתקדמים על פי הסדרי העולם הרוחני ללא כל פגם. בינתיים, המועד שבו חיים גשמיים מסתיימים, והאופן והמקום שבהם הם מסתיימים, ברורים ומובחנים לעולם הרוחני. אלוהים שולט בעולם החומרי ובעולם הרוחני, והוא לא יעכב את מעגל החיים והמוות הרגיל של נשמה כלשהי, ולא יוכל לטעות בהסדרי מעגל החיים והמוות של נשמה כלשהי. כל אחד מהפקידים בעלי התפקידים הרשמיים בעולם הרוחני מבצע את מטלותיו, ועושה את הדברים שעליו לעשות בהתאם להוראות ולכללים של אלוהים. וכך, בעולמה של האנושות, כל תופעה חומרית שהאדם רואה הינה מסודרת ונטולת תוהו ובוהו. כל זאת בזכות שליטתו המסודרת של אלוהים בכל הדברים, וכן מפני שסמכותו של אלוהים שולטת בכול, וכל הדברים שבהם הוא שולט כוללים את העולם החומרי שבו חי האדם, ויתרה מכך, את העולם הרוחני הבלתי נראה שמאחורי האנושות. לכן, אם האנושות חפצה בחיים טובים ומבקשת לחיות בסביבה נחמדה, בעוד שכל העולם החומרי הנראה לעין עומד לרשותה, עליה לקבל גם את העולם הרוחני שאותו איש אינו יכול לראות, ששולט בכל יצור חי למען האנושות, ושהינו מסודר. לפיכך, בכל הקשור לאמירה שאלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים, האם לא הוספנו למודעות ולהבנה שלנו על "כל הדברים"? (כן.)
האל הכול יכול - נסיך השלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה