שיר קודש | 'אנחתו של האל הכול יכול'

שיר קודש | 'אנחתו של האל הכול יכול'

I
הכול יכול מביט סביב על האנושות על האנושות המיוסרת עמוקות.
הוא שומע את בכיים את בכיים של הסובלים,
רואה את חוסר הבושה של אלה שעונו,
וחש את הפחד וחוסר האונים של האנושות שאיבדה ישועתה.
האדם דוחה דאגת האלוקים והולך בדרכו שלו,
ונמנע ממבטו הבוחן של הבורא.
הם יעדיפו לטעום את כל הכאבים ממעמקי הים, לצידו של האויב.
הם יעדיפו לטעום את כל הכאבים ממעמקי הים, לצידו של האויב.
אנחתו של הכול יכול לא יכולה להישמע יותר על ידי אף לא אחד.
ידי הכול יכול לא רוצות לגעת,
ידיו לא רוצות עוד לגעת באנושות האומללה הזו.

II
פעם אחר פעם, רווח והפסד.
הוא חוזר על עבודתו באופן הזה.
פעם אחר פעם, רווח והפסד.
הוא חוזר על עבודתו באופן הזה.
מהרגע ההוא, הוא נהיה תשוש, תשוש ועייף, עייף מכל זה,
אז הוא מפסיק את המטלה שבידיו,
לא עוד נודד בקרב בני אדם. …
איש מעולם לא קלט את זה,
איש מעולם לא קלט את כל השינויים האלו. את כל השינויים האלו.
איש לא מודע לאכזבה ולצער,
לבואו ולכתו של הכול יכול.

III
כל מה שבעולם משתנה במהירות
עם מחשבות הכול יכול, תחת עיניו.
דברים שאיש לא שמע עליהם לפתע מגיעים.
אך מה שתמיד היה היה לאדם נמוג ללא ידיעתו.
איש לא יכול להבין את מיקום הבורא
ואיש לא יכול לחוש את ההתעלות וגדולת
כוח החיים של הכול יכול של הכול יכול.
נשגבותו מצויה ביכולתו להבין מה שבני אדם לא יכולים.
גדולתו נמצאת, נמצאת בעובדה...
שהוא נדחה על ידי האנושות ועדיין מצילה.
הוא יודע את משמעות החיים והמוות,
וחוקי החיים עבור האנושות שנוצרה.
הוא הבסיס לקיומה
והגואל שמחייה אותם בשנית.
הוא מכניס עצב ללבות שמחים ומכניס שמחה ללבבות עצובים.
כל זה עבור עבודתו ותוכניתו.
כל זה עבור עבודתו ותוכניתו.
הוא מכניס עצב ללבות שמחים ומכניס שמחה ללבבות עצובים.
כל זה עבור עבודתו ותוכניתו.
כל זה עבור עבודתו עבודתו ותוכניתו.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים