9. כיצד העובדה שאלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודת המשפט שמה קץ לאמונתה של האנושות באל המעורפל ולתקופה החשוכה של ריבונות השטן?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים, ונשא, מגבעות; ונהרו אליו, כל הגוים. והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב, וירנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו. כי מציון תצא תורה, ודבר יהוה מירושלם. ושפט בין הגוים, והוכיח לעמים רבים; וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה. בית יעקב, לכו ונלכה, באור יהוה" (ישעיהו ב 2-5).

דברי אלוהים רלוונטיים:

הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים שמה קץ לעידן החסד. הוא ירד ארצה בעיקר כדי לומר את דבריו, להשתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לשלמות, כדי להפוך את בני האדם לנאורים ולהאיר אותם, וכן על מנת לעקור את האל המעורפל שהשתכן בלבם. זה לא שלב העבודה שישוע הוציא לפועל במהלך שהותו עלי האדמות. בהיותו עלי אדמות, ישוע עשה נסים רבים, ריפא חולים, גירש שדים והוציא לפועל את עבודת הגאולה של הצליבה. כתוצאה מכך, בני האדם אימצו תפיסה שלפיה הם מאמינים שכך אלוהים צריך להיות. זאת מפני שבהיותו עלי אדמות, ישוע לא עבד למען סילוק צלם האל המעורפל מלבם של בני האדם. במקום זאת, הוא נצלב, ריפא חולים, גירש שדים, והפיץ את בשורת מלכות שמיים. מצד אחד, האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים עוקר את המקום שתפס האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם, כדי שצלמו של האל המעורפל יימחה מלבם של בני האדם. באמצעות דבריו ועבודתו בפועל, נדודיו בין ארצות העולם, והעבודה האמיתית והרגילה באופן יוצא מגדר הרגיל שהוא עושה בין בני האדם, הוא גורם לאדם להכיר את המציאותיות של אלוהים, ולהסיר את מקום האל המעורפל מלב האדם. מצד שני, אלוהים משתמש בדברים שנאמרים על ידי התגלמותו כבשר ודם כדי להפוך את בני האדם למושלמים, וכן על מנת לבצע הכול. זוהי העבודה שאלוהים יבצע במהלך אחרית הימים

מתוך 'הכרת עבודתו של אלוהים כיום' ב'הדבר מופיע בבשר'

רק כעת, כשאני בא באופן אישי אל בני האדם ואומר את דבריי, האדם זוכה להכיר אותי במקצת, מפנה את המקום השמור "לי" במחשבותיו, ויוצר במקום זאת מקום לאל המעשי שבתודעתם. יש לאדם תפיסות והוא מלא בסקרנות - מי לא ירצה לראות את אלוהים? מי לא ירצה לפגוש את אלוהים? אולם הדבר היחיד התופס מקום מוחלט בלבו של האדם הוא האל שהאדם מרגיש שהוא מעורפל ומופשט. מי היה מבחין בכך אילולא אמרתי לו את זה בפשטות? מי באמת היה מאמין שאני אכן קיים, בוודאות, בלי שמץ של ספק? יש הבדל עצום בין "קיומי" בלבו של האדם לבין "קיומי" במציאות, ואיש לא מסוגל להשוות ביניהם. אילולא הפכתי לבשר ודם, האדם לעולם לא היה מכיר אותי, ואפילו אם הוא היה מתחיל להכיר אותי, הרי שהכרה כזו הייתה בכל שאת תפיסה, הלא כן?...

...משום שהשטן פיתה והשחית את האדם, ומשום שהשתלטה על האדם המחשבה בתפיסות, הפכתי לבשר ודם כדי לכבוש את האנושות כולה באופן אישי, לחשוף את כל התפיסות של האדם ולקרוע לגזרים את חשיבתו של האדם. כתוצאה מכך, האדם כבר לא עורך מצעדים בפניי וכבר לא משרת אותי באמצעות התפיסות שלו עצמו, ואי לכך, "הווייתי" בתפיסותיו של אדם מתפוגגת לגמרי.

מתוך 'האמירה האחת עשרה' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

בבניית המלכות, אני פועל ישירות באלוהיות שלי ומאפשר לכל בני האדם להכיר את מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו על סמך הכרת דבריי, ובסופו של דבר, אני מאפשר להם להכיר את התגלמותי כבשר ודם. כך אני שם סוף לכל עיסוקה של האנושות באל המעורפל ושם סוף למקומו של האל שבשמיים בלבו של האדם. כלומר, אני מאפשר לאדם להכיר את מעשיי כבשר ודם, ולכן אני יכול לחתום את תקופת היותי על פני האדמה.

מתוך 'האמירה השמינית' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

כל מי שעשוי בשר ודם זקוק ליעדים לחתור אליהם כדי לשנות את טבעו, וצריך להיות עד למעשים אמיתיים ולפניו האמיתיים של אלוהים כדי להכיר את אלוהים. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ורק בידי מי שעשוי בשר ודם רגילים ואמיתיים. זו הסיבה שהתגלמות האל כבשר ודם היא הכרחית, וזו הסיבה שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את אלוהים, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים, ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מטבעם המושחת, ראשית עליהם להכיר את טבעם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה הראויה. לא ניתן לחשוף, להחרים או לעקור את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, ניסיון כזה לא יוכל להפריך דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק האל המעשי, וצלמו האמיתי של אלוהים יכולים להחליף את הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה, כדי לאפשר לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ורק כך ניתן יהיה להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, וקל וחומר שלא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא רק באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הניגודיות ביניהן לבין האל בהתגלמותו כבשר ודם. בלעדי ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם לא יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת, ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו, ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו, האדם לא מסוגל לבטא את מציאותו ואת רגילותו של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות אך ורק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי, ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף אדם בשר ודם לא יכול להשיג את ההשפעה הזו.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו לא מחפשים עוד אחר אותם דברים מעורפלים המשתמעים לשתי פנים ולא מגששים עוד אחריהם, והם חדלים מלנחש את רצונו של האל המעורפל. ...רוח האל אינה מוחשית עבור האדם, והיא בלתי נראית עבורו, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיות של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים, ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר בעצמו. אחרי הכל, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן והם לא יכולים למלא את מקומם של פניו האמיתיות של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לעולם. זוהי הדרך האידיאלית ביותר שבה אלוהים מופיע בפני האדם, שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיות של אלוהים. דבר זה לא אפשרי כשאלוהים לא מתגשם כבשר ודם.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

היום שבו כל בני האדם יכירו אותי טוב יותר לאחר קבלת אמירותיי הוא היום שבו אנשיי יביאו אותי לידי ביטוי בחייהם, הוא היום שבו תושלם עבודתי כבשר ודם, והיום שבו אלוהיותי תבוא לידי ביטוי באופן מלא כבשר ודם. באותו רגע, כל בני האדם ינסו להכיר אותי כבשר ודם, והם יהיו מסוגלים באמת לומר שאלוהים מופיע בבשר, וזה יהיה הפרי. ...בסופו של דבר, אנשי האל יהיו מסוגלים להלל את אלוהים באופן טהור ולא מאולץ שבא מלבם. זה עיקרה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים. כלומר זה מימושה של תוכנית הניהול הזו בת ששת אלפי השנים. לאפשר לכל בני האדם לדעת את החשיבות של התגלמותו של אלוהים - לאפשר להם להכיר את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באופן מעשי, כלומר את מעשיו של אלוהים כבשר ודם - כדי שהם יתכחשו לאל המעורפל ויכירו את האל של היום וגם של אתמול, ויותר מכך, של מחר, אשר באמת ובתמים קיים מעולם ועד עולם. רק אז אלוהים יזכה במנוחה ובנחלה!

מתוך 'פירושים לאמירה השלישית' ב'הדבר מופיע בבשר'

הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא שהוא יכול להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כך שלאחר מכן, יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי לכל מי שיקבל את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו וחייו של אלוהים יחד עם בני האדם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושית באל המעורפל. בפרט, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ונעים יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא שהוא עושה דבר אף חשוב יותר: הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין שבאנושות ואת ייעודה, אשר ברא את האנושות ומשלים את עבודת הניהול, אשר נשאר נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול; הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת; הוא מסיים את העידן שבה כלל האנושות שירתה את השטן, ומוליך את כל האנושות לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא כתוצאה מעבודתו של האל כבשר ודם במקום באמצעות רוח האל.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים בא אל האדם כיום כדי לחולל שינוי במחשבותיו וברוחו של האדם, וכן בצלם האל שבלבו של האדם, שמצוי בו מזה אלפי שנים. באמצעות ההזדמנות הזו, הוא יהפוך את האדם למושלם. כלומר באמצעות הידע של האדם, אלוהים ישנה את האופן שבו האדם מכיר אותו ואת גישתו של האדם כלפיו, כך שהאופן שבו הוא מכיר את אלוהים יוכל להתחיל מדף חדש, ולבו יתחדש וישתנה בעקבות זאת. טיפול ומשמעת הם האמצעים, ואילו כיבוש וחידוש הם היעדים. כוונתו של אלוהים תמיד הייתה להפריך את האמונות התפלות של האדם לגבי האל המעורפל, ולאחרונה זה הפך לעניין בהול עבורו. אני מקווה שכל בני האדם יקדישו לכך מחשבה.

מתוך 'עבודה והיווכחות (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בואו של האל כבשר ודם נועד בעיקר לאפשר לבני האדם לראות את מעשיו האמיתיים של האל, להגשים את רוח האל חסרת הצורה כבשר ודם ולאפשר לבני האדם לראות את האל ולגעת בו. כך, בני האדם שאלוהים השלים יביאו אותו לידי ביטוי, ייפלו בנחלתו ויהיו כלבבו. אילו אלוהים דיבר רק בשמיים ולא היה יורד ארצה באמת, בני האדם עדיין לא היו מסוגלים להכיר את אלוהים. הם היו יכולים רק להטיף על מעשי האל באמצעות תיאוריה ריקה מתוכן, ודברי האל לא היו עומדים לרשותם כמציאות. אלוהים ירד ארצה בעיקר כדי לשמש כמופת ודגם לחיקוי למי שייפול בנחלתו של אלוהים. רק כך יכולים בני האדם להכיר את אלוהים באמת, לגעת באלוהים ולראותו, ורק אז הם יכולים באמת ובתמים ליפול בנחלת האל.

מתוך 'עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו' ב'הדבר מופיע בבשר'

אופיו של האדם כבר לא יהיה אופיו של חוטא לאחר שאלוהים יזכך אותו. זאת משום שזה יהיה לאחר שאלוהים יביס את השטן, ולכן לא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים, ולא יהיו עוד כוחות עוינים שיוכלו עוד לתקוף את בשרו ודמו של האדם. על כן, האדם יהיה חופשי וקדוש - הוא ייווכח בנצח. רק אם כוחות החושך העוינים יסוכלו, האדם יהיה חופשי בכל אשר יפנה, וללא מרדנות או התנגדות. כדי שמצבו של האדם יהיה תקין, נחוץ רק לכבול את השטן. מצבו של האדם לא תקין כיום משום[א] שהשטן עושה שמות בכל מקום על פני האדמה, ומשום שעבודת הניהול של אלוהים עדיין לא הגיעה אל סופה. לאחר שהשטן יובס, האדם ייצא לחופשי לגמרי. כשהאדם יזכה באלוהים וייחלץ מתחומו של השטן, הוא יחזה בשמש הצדקה. הוא יזכה שוב בחיים הראויים לאדם רגיל. הוא יזכה מחדש בכל מה שאמור להיות לאדם רגיל, כגון היכולת להבחין בין טוב ורע, ההבנה איך לאכול ולהתלבש והיכולת לחיות חיים רגילים. אפילו אילו הנחש לא היה מצליח לפתות את חווה, חייו של האדם היו אמורים להיות חיים רגילים כאלה לאחר שהוא נברא בראשית. הוא היה אמור לאכול, להתלבש ולנהל חיים של אדם רגיל על פני האדמה. אולם לאחר שהאדם הפך למסואב, החיים האלה הפכו לחלום בהקיץ, ועד היום, האדם לא מעז להעלות בדמיונו דברים כאלה. למעשה, החיים היפהפיים האלה שהאדם עורג להם הם הכרח: אילולא היה לאדם יעד כזה, חייו המסואבים על פני האדמה לעולם לא היו נפסקים, ואילולא היו חיים יפהפיים כאלה, גורלו של השטן והעידן שבו השטן מולך בעולם לא היו באים על סופם. האדם חייב להגיע למישור שמחוץ להישג ידם של כוחות החושך. כשהוא יעשה זאת, הדבר יוכיח שהשטן הובס. כך, כשהשטן לא יפריע עוד, אלוהים עצמו ישלוט באנושות, והוא יפקד וישלוט בכל חיי האדם. רק מצב כזה ייחשב לתבוסת השטן.

מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'

עם השלמת דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. בני האדם כבר לא ניצבים בפני העולם הקודר והאומלל של האדם, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם. אני נע ברחבי העולם, אני נהנה על כס מלכותי ואני שוכן בין הכוכבים. והמלאכים מגישים לי כמנחה שירים וריקודים חדשים. שבריריותם כבר לא גורמת להם להזיל דמעות. אני כבר לא שומע את המלאכים בוכים, ואיש כבר לא מתלונן בפניי על מצוקה.

מתוך 'האמירה העשרים' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשכל בני האדם יושלמו וכל האומות על פני הארץ יהפכו למלכותו של המשיח, תהיה זו העת שבה שבעת הרעמים ישמעו. היום הזה הוא צעד קדימה לכיוון השלב הזה. השינוי השתחרר בזמן המתקרב. זו תוכניתו של אלוהים - בעתיד הקרוב היא תמומש. יחד עם זאת, אלוהים כבר הגשים את כל מה שהוא אמר. לפיכך, ברור שהאומות על פני האדמה הן רק ארמונות בחול שרועדים כשהגאות מתקרבת: אחרית הימים ממשמשת ובאה, והתנין הגדול האדום כאש יקרוס תחת דבר האל. כדי לוודא שתוכניתו של אלוהים תתבצע בהצלחה, מלאכי השמיים ירדו ארצה, והם עושים כמיטב יכולתם כדי לספק את אלוהים. אלוהים עצמו בהתגלמותו יצא את שדה הקרב כדי להילחם באויב. בכל מקום שבו מופיעה ההתגלמות, האויב מובס. סין היא המדינה הראשונה שמושמדת - ידו של אלוהים מרחיבה אותה. אלוהים בשום אופן לא לוקח שבויים עם סין. אפשר למצוא הוכחה בקריסתו המתקדמת בהמשך התבגרותו של העם. כל אחד יכול לראות זאת בקלות. התבגרות העם היא אות לכישלונו של האויב. זה הסבר כלשהו לכוונה במילה "להילחם".

מתוך 'פירושים לאמירה העשירית' ב'הדבר מופיע בבשר'

העבודה הזו חייבת להתבצע על ידי כך שאלוהים יגרום למגוון אסונות על פני האדמה. אולם אלוהים לא יופיע. משום שהאומה של התנין הגדול האדום כאש עדיין תהיה בשלב הזה ארץ של טינופת, אלוהים לא יופיע, אלא יעלה רק מבעד לייסורים. כזהו טבעו הצודק של אלוהים, ואיש לא יכול להימלט ממנו. במהלך הזמן הזה, כל תושבי האומה של התנין הגדול האדום כאש יסבלו אסון שיכלול את המלכות על פני האדמה (הכנסייה) באופן טבעי. זה בדיוק הזמן שבו העובדות יוצאות לאור, ולכן כל בני האדם חווים זאת, ואיש לא יכול להימלט מכך. אלוהים גזר זאת מראש. בדיוק משום שלב העבודה הזה, אלוהים אומר, "הגיע הזמן שהאדם יפיק את המרב מהכישרונות שלו." מפני שבעתיד, לא תהיה כנסייה על פני האדמה, ומשום הופעתו של האסון, בני האדם לא יכולים לחשוב על שום דבר אחר, והם מתקשים ליהנות מאלוהים לנוכח האסון. לכן, בני האדם מתבקשים לאהוב את אלוהים בכל לבם במהלך הזמן הנפלא הזה, כדי שהם לא יחמיצו את ההזדמנות. כשהעובדה הזו תחלוף, אלוהים כבר יביס את התנין הגדול האדום כאש, ומשום כך תסתיים עבודת העדות של אנשי אלוהים. לאחר מכן, אלוהים יפתח בשלב הבא של עבודתו ויחריב את ארצו של התנין הגדול האדום כאש, ובסופו של דבר, הוא יצלוב במהופך את כל בני האדם ברחבי תבל. לאחר מכן, הוא ישמיד את האנושות כולה. אלה השלבים העתידיים של עבודתו של אלוהים.

מתוך 'פירושים לאמירה הארבעים ושתיים' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשאתחיל באופן רשמי את שלטוני ואמשול כמלך המלכות, עם הזמן, אשלים את כל בני עמי. בדיוק ברגע שבו כל אומות העולם ישתבשו, מלכותי תוקם ותתגבש, וכן אשנה צורה ואפנה אל התבל כולה. באותו רגע, כל בני האדם יראו את פניי המכובדים ויראו את ארשת פניי האמיתית.

מתוך 'האמירה הארבע עשרה' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשהאומות והעמים בעולם ישובו כולם בפני כס מלכותי, אקח את כל השפע שבשמיים ואעניק אותו לעולם האנושי, כדי שהודות לי, הוא יהיה מלא עד גדותיו בשפע שאין כמוהו. אולם כל עוד העולם הישן ממשיך להתקיים, אשלח את זעמי על אומותיו, ואכריז בגלוי על הצווים המנהליים שלי בכל רחבי תבל, ואמיט ייסורים על כל מי שיפר אותם:

כשאני מפנה את פניי אל התבל כדי לשאת דברים, האנושות כולה שומעת את קולי, וכתוצאה מכך היא רואה את כל העבודות שביצעתי בכל רחבי תבל. אטיל ייסורים ואפיל ארצה כל מי שפועל בניגוד לרצוני, כלומר כל מי שמתנגד לי במעשי אדם. אקח את הכוכבים הרבים שבשמיים ואחדש אותם, והודות לי, השמש והירח יתחדשו - הרקיע כבר לא יהיה כפי שהיה. שפע הדברים על הארץ יתחדשו. הכל יושלם באמצעות דבריי. האומות הרבות שבתבל יחולקו מחדש והאומה שלי תתפוס את מקומן, כך שהאומות שעל פני האדמה ייעלמו לנצח ויהפכו לאומה שתעבוד אותי. כל אומות העולם יושמדו ויפסיקו להתקיים. מבין כל בני האנוש שבתבל, כל בני האדם השייכים לשטן יחוסלו. האש הבוערת תשטח את כל מי שעובד את השטן - כלומר, חוץ ממי שמצוי כעת בזרם, כל האחרים ייהפכו לאפר. כשאמיט ייסורים על העמים הרבים, בני האדם בעולם הדתי ישובו למלכותי במידה כזו או אחרת, לאחר שעבודותיי כבשו אותם, מפני שהם יראו את ביאת אלוהים הקדוש, הרוכב על ענן לבן. כל בני האנוש ילכו איש איש אחר סוגו, ואני אמיט עליהם ייסורים שונים בהתאם למעשיהם. כל מי שקם עליי יושמד. באשר לבני האדם שמעשיהם על פני האדמה לא היו קשורים אליי, בזכות האופן שבו הם ניקו את עצמם מאשמה, הם ימשיכו להתקיים על פני האדמה תחת פיקוחם של בניי ועמי. אתגלה לשפע העמים ולשפע האומות, אשמיע את קולי על פני האדמה ואכריז על השלמת עבודתי הגדולה שהאנושות כולה תוכל לראות במו עיניה.

מתוך 'האמירה העשרים ושש' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב, "כיום, הדבר נובע מכך."

מקור  כנסיית האל הכול יכול