ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח
‏הצגת רשומות עם תוויות יעד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יעד. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 ביוני 2018

אמונה תקווה אהבה | דרמה מוסיקלית 'סיפורה של סייאושן'


סייאושן הייתה משיחית טהורה וטובת לב שתמיד התייחסה לחבריה ביושר, אך אלו, כשהדברים נטו לטובתם, הפכו לאויביה. לאחר שחוותה טרגדיה כזאת, סייאושן נאלצה לנטוש את לבה הכנה ואת עקרונותיה משכבר. היא החלה לבגוד במצפונה הטוב ובנפשה הטובה, ושקעה בביצת עולם הרשע. כאשר היא איבדה את אצילותה ועלתה על דרך השחיתות המוסרית, היא נרמסה על ידי העולם ונמלאה צלקות ופצעים. היא הגיעה למבוי סתום, וברגע של ייאוש כאשר ויתרה כבר על כל תקווה, קריאתו הכנה של האל הכול יכול סוף כל סוף עוררה את לבה ונפשה של סייאושן...

לעיון נוסף
חיפוש אחר עקבות האל - הברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול – הבשורה של ממלכת השמים

אלבום מזמורים – "עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים"

שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא



יום שבת, 9 ביוני 2018

קול אלוהים | על יעד


בכל פעם שמוזכר יעד, אתם מתייחסים אליו ברצינות מיוחדת. כולכם רגישים במיוחד לנושא הזה. יש כאלה שלא יכולים לחכות להתרפס בפני אלוהים על מנת להשיג יעד טוב. אני יכול להזדהות עם הלהיטות שלכם, שאותה אתם לא צריכים לבטא במילים. אתם לא רוצים בשום אופן שיקרה אסון לבשרכם ודמכם, ומעבר לכך, אתם לא רוצים לרדת בעתיד אל בור הענישה הנצחית. אתם רק מקווים לחיות בחופש ובקלות רבים יותר. על כן, אתם חרדים במיוחד בכל פעם שמוזכר יעד, בפחד עז שאם לא תהיו מספיק קשובים, תפגעו באלוהים ותיענשו על כך. לא היססתם להתפשר למען היעד שלכם, ואפילו רבים מכם שהיו פעם נלוזים וקלי דעת הפכו פתאום לעדינים וכנים. הכנות שלכם אפילו מצמררת. כך או כך, לכולכם יש לב ישר, ומראשית ועד תכלית, נפתחתם בפניי מבלי להסתיר אף אחד מהסודות שבלבכם, בין שהם נוגעים לרגשות אשם, להונאה או למסירות. בסך הכל, "התוודיתם" בפני באופן גלוי מאוד בנוגע לדברים החיוניים האלה שבמעמקי נפשכם. כמובן, מעולם לא נמנעתי מדברים כאלה, משום שהם הפכו לשכיחים עבורי. אתם מעדיפים להיכנס לים האש למען יעדכם הסופי על פני אובדן שיערה אחת כדי לזכות באישורו של אלוהים. אני לא דוגמטי מדי איתכם, אלא שלבכם המסור לא כשיר בשום אופן להתמודד עם כל הדברים שאני עושה. יכול להיות שאתם לא מבינים למה אני מתכוון, אז אספק לכם הסבר פשוט: מה שאתם צריכים הוא לא האמת והחיים; הוא לא עקרונות להתנהל לפיהם, והוא במיוחד לא עבודתי הקפדנית. מה שאתם צריכים הוא כל רכושכם כבשר ודם – עושר, מעמד, משפחה, נישואין וכו'. אתם מתייחסים בביטול מוחלט לדבריי ולעבודתי, ולכן אני יכול לסכם את אמונתכם בשתי מילים: חוסר התלהבות. אתם לא תבחלו באמצעים כדי להשיג את הדברים שאתם מסורים אליהם לחלוטין, אך גיליתי שאתם לא מתעלמים מהכל למען עניינים הנוגעים לאמונתכם באלוהים. במקום זאת, אתם פשוט נאמנים יחסית ורציניים יחסית. זו הסיבה לכך שאני אומר שבני האדם שאין להם לב של כנות מלאה נכשלים באמונתם באלוהים. חשבו בזהירות – האם יש ביניכם כישלונות רבים?

יום ראשון, 11 במרץ 2018

ברק ממזרח | דבר אלוהים | מהו אדם אמיתי

אלוהים, יעד, ישוע, המשיח, אחרית הימים,

ברק ממזרח | דבר אלוהים | מהו אדם אמיתי


תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבאת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.

יום שבת, 17 בפברואר 2018

דבר אלוהים | התכלית של ניהול האנושות


 הברק ממזרח | דבר אלוהים | התכלית של ניהול האנושות


אם בני האדם יוכלו להבין לחלוטין את הנתיב הנכון של החיים האנושיים וכן את מטרת ניהולו של אלוהים את האנושות, הם לא יוקירו כאוצר את עתידם וגורלם האישיים בלבם. הם כבר לא ירצו לשרת את הוריהם הגרועים מחזירים וכלבים. האין עתידו וגורלו של האדם זהה ל"הוריו" העכשוויים לכאורה של פטרוס? הם פשוט כמו בשרו ודמו של האדם. האם היעד, העתיד של הבשר והדם, יהיה לראות את אלוהים בעוד האדם בחיים, או שמא היעד יהיה שנפש האדם תפגוש באלוהים לאחר המוות? האם הבשר והדם יגיעו מחר לכבשן אדיר כמו בצרות, או שמא הם יהיו באש הבוערת? שאלות כאלה שנוגעות לשאלה אם בשרו של האדם יסבול פורענות או סבל הן החדשות הגדולות ביותר שמדאיגות יותר מכל כל אדם בר דעת ושפוי שנמצא בזרם הזה, הלא כן? (כאן, המילה "סבל" מתייחסת לקבלת ברכות. סבל פירושו שהניסיונות העתידיים יועילו ליעדו של האדם. המילה "פורענות" מתייחסת לחוסר יכולת לעמוד איתן, או נפילה בפח. לחלופין, פירוש הדבר שהאדם ייקלע למשברים מצערים במהלך אסונות, שקשה לשמר את חייו, ושאין יעד ראוי לנפשו.) בני האדם מצוידים בהיגיון בריא, אך אולי מה שהם חושבים לא תואם לגמרי את מה שההיגיון שלהם צריך להיות מצויד בו. הסיבה לכך היא שהם די בורים, ושהם דבקים בדברים בעיוורון. צריכה להיות לכולם תפיסה יסודית של הדברים שעליהם להיווכח בהם, ועליהם לברר בפרט במה עליהם להיווכח במהלך הצרה (כלומר במהלך הזיכוך בכבשן), ובמה עליהם להיות מצוידים בניסיון האש. אל תשרתו תמיד את הוריכם (כלומר את הבשר והדם) שהם כמו חזירים וכלבים וגרועים מנמלים ורמשים. מה הטעם להתייסר לגבי זה, לחשוב כל כך קשה ולשבור את הראש? בשר והדם לא שייכים לכם, אלא שהם נתונים בידיו של אלוהים, שלא רק שולט בכם אלא גם מפקד על השטן. (במקור, הכוונה הייתה שהבשר והדם שייכים לשטן. משום שהשטן גם נתון בידיו של אלוהים, אפשר היה לנסח זאת רק כך. זאת מכיוון שמשכנע יותר לומר זאת כך – זה מרמז שבני האדם לא נמצאים לגמרי בתחומו של השטן, אלא נתונים בידיו של אלוהים.) אתם חיים תחת ייסורי הבשר והדם, אך האם בשרכם שייך לכם? האם הוא נתון לשליטתכם? מה הטעם לשבור את הראש על כך? מה הטעם להתחנן באופן אובססיבי בפני אלוהים למען הבשר והדם המצחינים שלכם, שגונו וקוללו זה מכבר, וכן חוללו בידי רוחות טמאות? מה הטעם תמיד לשמור על מקורביו של השטן קרוב אל לבכם? האם אתם לא דואגים שהבשר והדם יהרסו את עתידכם האמיתי, את התקוות המופלאות שלכם ואת היעד האמיתי של חייכם?