קול של אלוהים | חזון עבודתו של אלוהים (1)

יוחנן עבד שבע שנים למען ישוע, וכבר סלל את הדרך עד שישוע הגיע. לפני כן, הבשורה של מלכות השמיים שאותה הטיף יוחנן נשמעה בכל רחבי הארץ, כך שהיא התפשטה לכל קצוות יהודה, וכולם קראו לו נביא. באותה עת, המלך הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אך הוא לא העז, משום שהעם העריך את יוחנן עד כדי כך, והורדוס חשש שאם הוא יהרוג את יוחנן, העם יתמרד נגדו. העבודה שיוחנן עשה הכתה שורש בקרב בני העם, והוא גרם ליהודים להאמין. במשך שבע שנים, הוא סלל את הדרך למען ישוע, ממש עד הרגע שבו ישוע החל לבצע את כהונתו. על כן, יוחנן היה גדול הנביאים. ישוע רק החל את עבודתו הרשמית אחרי שיוחנן נאסר. לפני יוחנן, מעולם לא היה נביא שסלל את הדרך לאלוהים, משום שלפני ישוע, אלוהים מעולם לא התגלם כבשר ודם קודם לכן. על כן, מבין כל הנביאים עד ליוחנן, הוא היחיד שפילס את הדרך לאלוהים בהתגלמותו – כך יוחנן הפך לנביא הגדול ביותר במהלך תקופות התנ"ך והברית החדשה. יוחנן החל להפיץ את הבשורה של מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיני בני האדם, נדמה היה שהעבודה שהוא עשה הייתה נעלה מעבודתו של ישוע בהמשך, אך אף על פי כן, יוחנן היה בכל זאת רק נביא. הוא לא דיבר ועבד בבית המקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. כמובן, הוא עשה זאת בקרב העם היהודי, ובפרט בקרב העניים. נדיר היה שיוחנן בא במגע עם בני אדם מהמעמדות הגבוהים בחברה, והוא הפיץ את הבשורה רק בקרב בני האדם הרגילים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לישוע אדוננו ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. מכיוון שנביא כמו יוחנן סלל לו את הדרך, ישוע אדוננו היה מסוגל לצאת לדרך הצלב מיד עם בואו. כשאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את העבודה של בחירת בני האדם, והוא לא היה צריך לחפש בעצמו בני אדם או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהוא הגיע – האדם הנכון כבר התכונן לקראתו לפני שהוא בא. יוחנן כבר השלים את העבודה הזו כשישוע החל בעבודתו, מכיוון שכאשר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הגיע על מנת לעשות את עבודתו, הוא פתח מיד בעבודה על בני האדם שהמתינו לו מזה זמן רב. ישוע לא בא לעשות את עבודתו של האדם, או את עבודת התיקון שנדרשה מהאדם. הוא רק בא כדי לבצע את הכהונה שעליו היה לבצע, וכל השאר לא נגע לו כלל. כשיוחנן בא, הוא לא עשה דבר מלבד לכנס מבית המקדש ומקרב היהודים קבוצה של בני אדם שקיבלו את הבשורה של מלכות השמיים, וזאת על מנת שהם יוכלו להפוך למושאי עבודתו של אדוננו ישוע. יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו הייתה סלילת הדרך – זו הייתה עבודת ההכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא הייתה קשורה אליו. הוא רק ביקש מהאדם להתוודות על חטאיהם ולהכות על חטא, והטביל אנשים, כדי שהם יוכלו לזכות בישועה. על אף שהוא עשה עבודה חדשה ופתח בפני האדם נתיב שבו האדם מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, והוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שהטיף את הבשורה של מלכות שמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שיוחנן התחיל לצעוד בה, לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא הייתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך. עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. לפיכך, אין זה משנה כמה שנים יוחנן עבד, הוא בכל זאת היה נביא, והוא בכל זאת זה שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שישוע עשה עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, משום שמהות עבודתו לא הייתה זהה. עד הזמן שישוע החל לבצע את כהונתו, שהוא גם הזמן שבו עבודתו של יוחנן הסתיימה, יוחנן כבר הכין מספיק בני אדם ומקומות לשימושו של אדוננו ישוע, והיה די בהם כדי שאדוננו ישוע יוכל להתחיל עבודה של שלוש שנים. על כן, ברגע שהסתיימה עבודתו של יוחנן, אדוננו ישוע החל באופן רשמי בעבודתו שלו, והדברים שיוחנן אמר הושלכו הצדה. הסיבה לכך הייתה שהעבודה שעשה יוחנן נועדה רק למעבר, ודבריו לא היו דברי חיים שיובילו את האדם לצמיחה חדשה. בסופו של דבר, דבריו נועדו רק לשימוש זמני.