קטע קריאה מדברי האל הכול יכול 'מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו'

האל הכול יכול אומר, "עבודתה של רוח הקודש משתנה מיום ליום ומעפילה מעלה ומעלה בכל שלב; הגילוי של מחר עולה על הגילוי של היום, בעלייה מתמדת עם כל שלב. כזו היא העבודה שבאמצעותה אלוהים עושה את האדם למושלם. אם האדם אינו מסוגל לעמוד בקצב, הוא עלול להישאר נטוש מאחור בכל רגע. אם אין לאדם לב ממושמע, הרי שהוא לא יכול לפסוע בעקבות אלוהים עד לסוף הדרך. העידן הישן חלף ועכשיו אנחנו בעידן חדש. ובעידן חדש יש לעשות עבודה חדשה. במיוחד בעידן האחרון, שבו אלוהים יעשה את האדם למושלם, אלוהים יבצע עבודה חדשה אפילו מהר יותר מאשר בעבר. לפיכך, ללא לב ממושמע, האדם יתקשה לפסוע בדרכו של אלוהים. אלוהים לא נשמע לכללים והוא לא מתייחס לאף שלב בעבודתו כקבוע ובלתי משתנה. במקום זאת, העבודה שעושה אלוהים מתחדשת ועולה בהתמדה. עבודתו הופכת יותר ויותר מעשית בכל שלב, ויותר ויותר מותאמת לצרכיו הממשיים של האדם. רק לאחר שהאדם חווה עבודה מסוג זה יכול טבעו לעבור את השינוי הסופי."

חזון עבודתו של אלוהים (2)

עידן החסד הטיף את בשורת ההכאה על חטא, ואם האדם האמין, הוא היה זוכה בישועה. כיום, במקום הישועה יש רק דיבור על כיבוש והבאה לכדי שלמות. מעולם לא נאמר שאם אדם אחד מאמין, כל משפחתו מבורכת, או שהישועה היא דבר שקורה אחת ולתמיד. כיום, איש לא אומר את הדברים האלה, ודברים כאלה הם מיושנים. עבודתו שלישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהייתה בלתי נתפסת עבור תלמידיו, ואמר דברים רבים שבני האדם לא הבינו. זאת משום שבזמנו, הוא לא סיפק הסברים. לפיכך, כמה שנים לאחר שהוא עזב, מתי יצר את שושלת היוחסין שלו, ואחרים גם עשו עבודה רבה שהייתה רצון האדם. ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ואפילו להבין את אמונתכם העיוורת והערצתכם לספרי הקודש. השלב הזה יאפשר לך לתפוס את כל זה. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם הדברים שהוא אמר נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה הוא אמר ומה הוא לא אמר, מכיוון שכהונתו לא הייתה כהונה של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה הזה נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב של היום. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. בסופו של דבר, השלב הנוכחי יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל הסטיות והשגיאות שלו יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשהדבר יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הזה הטמא מכל והחשוך מכל ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יהיה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר והדם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה. אין פירוש הדבר שלמדינות אחרות אין בעיות כלל. התפיסות של האדם כולן זהות, ועל אף שייתכן שיש לבני האדם במדינות האלה איכות טובה, אם הם לא מכירים את אלוהים, פירוש הדבר הוא שהם מתנגדים אליו. מדוע גם היהודים התנגדו לאלוהים והמרו את פיו? מדוע גם הפרושים התנגדו אליו? מדוע יהודה איש קריות בגד בישוע? בזמנו, רבים מהתלמידים לא הכירו את ישוע. אחרי שישוע נצלב וקם לתחייה, מדוע בני האדם עדיין לא האמינו בו? כל מרדנותו של האדם זהה, הלא כן? העניין הוא רק שהסינים משמשים כדוגמה, וכשהם ייכבשו, הם יהפכו לאות ולמופת וישרתו כנקודה להתייחסות לאחרים. מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה הם נולדו כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תתקדם באופן טוב הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בכל רחבי תבל. אלה החשיבות של הסיבה לכך שאני משתמש בכם כאות ומופת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות – כולן מצויות בבני האדם האלה, והם מייצגים את כל מרדנותה של האנושות. הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כתמצית הכיבוש, ולאחר שהם ייכבשו, הם יהפכו מן הסתם לאות ומופת לאחרים. דבר לא היה סמלי יותר מהשלב הראשון שבוצע בישראל: בני ישראל היו הקדושים ביותר והכי פחות מושחתים מכל העמים, ולכן שחר התקופה החדשה בארץ הזו טמן בחובו את החשיבות הרבה ביותר. אפשר לומר שאבות האנושות באו מישראל ושישראל הייתה מקום הולדת עבודתו של אלוהים. בראשית, בני האדם האלה היו הקדושים ביותר, כולם עבדו את יהוה, ועבודתו של אלוהים בהם הצליחה להניב את התוצאות הנפלאות ביותר. כל ספרי הקודש מתעדים את העבודה בשני שלבים: האחד היה העבודה של עידן החוק, והאחר היה העבודה של עידן החסד. התנ"ך מתעד את דברי יהוה לבני ישראל ואת עבודתו בעם ישראל; הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע ביהודה. מדוע התנ"ך לא מכיל כלל שמות סיניים? מפני ששני חלקי העבודה הראשונים של אלוהים התבצעו בישראל, משום שעם ישראל היה העם הנבחר – כלומר הוא היה הראשון לקבל את עבודתו של יהוה. הם היו הכי פחות מושחתים מכל האנושות, ובראשית, הם שאפו להעריך את אלוהים ולירוא אותו. הם נשמעו לדברי יהוה, תמיד שירתו בבית המקדש ולבשו בגדי כהונה או כתרי כהונה. זה היה העם הקדום ביותר שעבד את אלוהים והמושא הקדום ביותר של עבודתו. בני האדם האלה היו אות ומופת לאנושות כולה. הם היו אות ומופת לקדושה וצדיקות. בני אדם כמו איוב, אברהם, לוט או פטרוס וטימותיאוס – כולם היו בני ישראל והקדושים שבאות והמופת. ישראל הייתה הארץ הקדומה ביותר מקרב האנושות שעבדה את אלוהים, וצדיקים רבים יותר באו ממנה מאשר מכל מקום אחר. אלוהים עבד בקרבם כדי שהוא יוכל להיטיב לנהל את האנושות ברחבי הארץ בעתיד. ההישגים שלהם והצדיקות שבה הם עבדו את יהוה תועדו, כדי שהם יוכלו לשמש אות ומופת לבני האדם מחוץ לישראל במהלך עידן החסד. בנוסף, מעשיהם קיימו מספר אלפים של שנות עבודה, ממש עד היום.

מזמור דברי אלוהים | התגלמות אלוהים באחרית הימים בעיקר עושה את עבודת המילה

I
התגלמותו של האל באחרית הימים
מסיימת את עידן החסד ודוברת מלים המביאות לידי שלמות ונאורות,
המסלקות תפיסת האל המעורפלת מלב האדם.
ישוע ביצע את העבודה שהיתה שונה.
הוא חולל ניסים וריפא את החולים,
הטיף את בשורת מלכות השמיים,
ונצלב כדי לגאול את האנושות כולה.
לכן האדם חשב שכך אלוהים יהיה תמיד.
התגלמות אלוהים באחרית הימים מקיימת וחושפת הכול במלים.
בדבריו אתם רואים מה שהוא; בדבריו אתם רואים שהוא האל.

דרמה מוסיקלית | סיפורה של סייאושן 'המלחמה על הזהב'

כשסייאושן מצאה גוש זהב גדול, היא קראה לחבריה כדי לחלוק בו. מה שהיא לא הבינה הוא שכאשר בני אדם רואים זהב, הטוב והרע שבטבע האנושי יוצאים לאור...

לעיון נוסף

הברק ממזרח – בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול – משכן האל נמצא בקרב בני אדם

רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהי

קול אלוהים | עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב' חלק 5

תוכנו של סרט זה:

על אודות איוב

בחיי היום-יום של איוב אנחנו רואים את תומתו, יושרו, יראתו את אלוהים והישמרותו מרע

ביטויי אנושיותו של איוב במהלך ניסיונותיו (הבנת תומתו של איוב, יושרו, יראתו את אלוהים והישמרותו מרע במהלך ניסיונותיו)

הרציונליות של איוב

פניו האמיתיים של איוב: כנים, טהורים ונטולי העמדת פנים

הפרדתו של איוב בין אהבה לשנאה

טוב לבו וכנותו של איוב

הקשר בין העובדה שאלוהים הפקיד את איוב בידי השטן לבין מטרות עבודתו של אלוהים

קבלו את ניסיונותיו של אלוהים, גברו על פיתויי השטן, והניחו לכל כולכם ליפול בנחלתו של אלוהים

האזהרה והנאורות שניתנות לדורות הבאים בעדותו של איוב

לעיון נוסף

הברק ממזרח – בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול

האל הכול יכול – נסיך השלום

כנסיית האל הכול יכול – משכן האל נמצא בקרב בני אדם

קול של אלוהים | חזון עבודתו של אלוהים (1)

יוחנן עבד שבע שנים למען ישוע, וכבר סלל את הדרך עד שישוע הגיע. לפני כן, הבשורה של מלכות השמיים שאותה הטיף יוחנן נשמעה בכל רחבי הארץ, כך שהיא התפשטה לכל קצוות יהודה, וכולם קראו לו נביא. באותה עת, המלך הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אך הוא לא העז, משום שהעם העריך את יוחנן עד כדי כך, והורדוס חשש שאם הוא יהרוג את יוחנן, העם יתמרד נגדו. העבודה שיוחנן עשה הכתה שורש בקרב בני העם, והוא גרם ליהודים להאמין. במשך שבע שנים, הוא סלל את הדרך למען ישוע, ממש עד הרגע שבו ישוע החל לבצע את כהונתו. על כן, יוחנן היה גדול הנביאים. ישוע רק החל את עבודתו הרשמית אחרי שיוחנן נאסר. לפני יוחנן, מעולם לא היה נביא שסלל את הדרך לאלוהים, משום שלפני ישוע, אלוהים מעולם לא התגלם כבשר ודם קודם לכן. על כן, מבין כל הנביאים עד ליוחנן, הוא היחיד שפילס את הדרך לאלוהים בהתגלמותו – כך יוחנן הפך לנביא הגדול ביותר במהלך תקופות התנ"ך והברית החדשה. יוחנן החל להפיץ את הבשורה של מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיני בני האדם, נדמה היה שהעבודה שהוא עשה הייתה נעלה מעבודתו של ישוע בהמשך, אך אף על פי כן, יוחנן היה בכל זאת רק נביא. הוא לא דיבר ועבד בבית המקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. כמובן, הוא עשה זאת בקרב העם היהודי, ובפרט בקרב העניים. נדיר היה שיוחנן בא במגע עם בני אדם מהמעמדות הגבוהים בחברה, והוא הפיץ את הבשורה רק בקרב בני האדם הרגילים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לישוע אדוננו ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. מכיוון שנביא כמו יוחנן סלל לו את הדרך, ישוע אדוננו היה מסוגל לצאת לדרך הצלב מיד עם בואו. כשאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את העבודה של בחירת בני האדם, והוא לא היה צריך לחפש בעצמו בני אדם או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהוא הגיע – האדם הנכון כבר התכונן לקראתו לפני שהוא בא. יוחנן כבר השלים את העבודה הזו כשישוע החל בעבודתו, מכיוון שכאשר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הגיע על מנת לעשות את עבודתו, הוא פתח מיד בעבודה על בני האדם שהמתינו לו מזה זמן רב. ישוע לא בא לעשות את עבודתו של האדם, או את עבודת התיקון שנדרשה מהאדם. הוא רק בא כדי לבצע את הכהונה שעליו היה לבצע, וכל השאר לא נגע לו כלל. כשיוחנן בא, הוא לא עשה דבר מלבד לכנס מבית המקדש ומקרב היהודים קבוצה של בני אדם שקיבלו את הבשורה של מלכות השמיים, וזאת על מנת שהם יוכלו להפוך למושאי עבודתו של אדוננו ישוע. יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו הייתה סלילת הדרך – זו הייתה עבודת ההכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא הייתה קשורה אליו. הוא רק ביקש מהאדם להתוודות על חטאיהם ולהכות על חטא, והטביל אנשים, כדי שהם יוכלו לזכות בישועה. על אף שהוא עשה עבודה חדשה ופתח בפני האדם נתיב שבו האדם מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, והוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שהטיף את הבשורה של מלכות שמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שיוחנן התחיל לצעוד בה, לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא הייתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך. עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. לפיכך, אין זה משנה כמה שנים יוחנן עבד, הוא בכל זאת היה נביא, והוא בכל זאת זה שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שישוע עשה עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, משום שמהות עבודתו לא הייתה זהה. עד הזמן שישוע החל לבצע את כהונתו, שהוא גם הזמן שבו עבודתו של יוחנן הסתיימה, יוחנן כבר הכין מספיק בני אדם ומקומות לשימושו של אדוננו ישוע, והיה די בהם כדי שאדוננו ישוע יוכל להתחיל עבודה של שלוש שנים. על כן, ברגע שהסתיימה עבודתו של יוחנן, אדוננו ישוע החל באופן רשמי בעבודתו שלו, והדברים שיוחנן אמר הושלכו הצדה. הסיבה לכך הייתה שהעבודה שעשה יוחנן נועדה רק למעבר, ודבריו לא היו דברי חיים שיובילו את האדם לצמיחה חדשה. בסופו של דבר, דבריו נועדו רק לשימוש זמני.

קריעת כבלי התפיסות הדתיות | 'להסיר את הכישוף'

פו ג'ינואה הייתה אחת מבכירי כנסייה ביתית בסין. כמו משיחיים רבים אחרים, היא הקדישה עצמה לאלוהים בהתלהבות ועמלה קשה בעבודתה עבורו. היא הייתה בטוחה בעצמה מאוד, וחשבה את עצמה למישהי שאוהבת את אלוהים באמת ובתמים. לאחר שהייתה חסידתו של אלוהים במשך שנים רבות, היא האמינה בכל לבה שכתבי הקודש נכתבו בהשראתו של אלוהים ושכל המילים בכתבי הקודש הן דברי האל. לכן, במוחה, היא תפשה את האמונה באלוהים כשווה לאמונה בכתבי הקודש. היא חשבה שאלה החורגים מכתבי הקודש אינם יכולים להיקרא חסידי אלוהים. היא גם האמינה שכל שעליה לעשות כדי לעלות לממלכת השמיים כשאלוהים יֵרד אל הארץ עם העננים, הוא לדבוק בכתבי הקודש. לכן, כאשר קבוצת אנשים החלה להעיד על עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, פו ג'ינואה האמינה בתפיסתם המוטעית של כמרים ובכירים מעולם הדת, ומעולם לא ביקשה לחקור הלאה. יום אחד פו ג'ינואה ביקרה את האחות הֵא, חברה אחרת בכנסייה. האחות הא דיברה על הבלבול שבו היא עצמה הייתה שרויה. "הנבואות על שובו של אלוהים ביסודו של דבר התגשמו כולן, ואלוהים כבר היה אמור לחזור. אז מדוע עדיין לא ראינו את אלוהים יורד עם העננים?" עמיתה פאנג ג'יאנג'י אף ציין שארבעת ירחי הדם כבר הופיעו, מה שאומר שאסונות גדולים ייפלו עלינו בקרוב. על פי הנבואות שבספרי הנביאים ובחזון יוחנן, כנסיית פילדלפיה תועלה השמיימה לפני האסונות הגדולים, ואלוהים יזין את משרתיו ושפחותיו ברוחו כדי להשלים קבוצה של מתגברים בטרם בוא האסונות. אם לא נועלה השמיימה לפני האסונות, קרוב לוודאי שניספה באסונות הכבירים הללו. אולם כעת, "הברק ממזרח" העיד שאדוננו ישוע כבר שב, הביע את האמת, והשלים קבוצה של מתגברים. האם בזאת הוגשמו הנבואות מכתבי הקודש? האם הברק ממזרח הוא התגלמות של אלוהים ועבודתו? לאחר שהקשיבה לעמיתיה, פו ג'ינואה שקעה בהרהור עמוק והחלה לשקול את העניינים הללו מחדש.

עוד

כנסיית האל הכול יכול – ארון הקודש באחרית הימים

חיפוש אחר עקבות האל - הברק ממזרח