13. הבנת רצון האל בעודך שקוע בקשיים

שיאו רוי, פנז'יואה, מחוז סצ'ואן

כשהטפתי לבשורת האל נתקלתי במנהיגי זרמים דתיים שהעידו עדות שקר על מנת להתנגד ולהפריע, וקראו למשטרה. דבר זה הוביל לכך שאלה להם הטפתי לא העזו לבוא בקשר עמנו, ולכך שאלה שזה עתה קיבלו את הבשורה לא יכלו לשים את מבטחם בעבודת האל. כשעבדתי קשה מאד אבל התוצאות היו ירודות, חשבתי: העבודה של הפצת הבשורה היא כה קשה לביצוע. היה יכול להיות נפלא אילו האל היה רק מראה כמה נסים ומעניש את אלה הנושאים עדות שקר, כמו גם את אלה המתנגדים ברצינות לעבודת האל, כדי להראות לאלה שהלכו שולל. אז לא היה לנו קשה כל-כך להטיף לבשורת האל... לכן עלתה תקווה זו בלבי בכל פעם שנתקלתי בקשיים מעין אלה. מאוחר יותר ראיתי דיווחים המעידים על דוגמאות לענישה ובמהלך השיתוף שמעתי עדויות על כמה מאותות האל ופלאיו; לבי התמלא שמחה. קיוויתי עוד יותר שהאל יעשה כמה דברים באזורים בהם עבדתי כדי שניתן יהיה לפתור את הבעיות הכרוכות בעבודת ההטפה שלנו במהירות רבה יותר. אולם ככל שהרביתי לקוות, לא ראיתי את האל מבצע כאן כל נסים או מעניש אנשים. חברי הזרמים הדתיים עדיין התנגדו לאל במלוא עוזם, ובעיות הפצת הבשורה עדיין היו אדירות. נעשיתי שלילי בנוגע לכך: מדוע אין האל פותח לנו מוצא? האם ייתכן שאמונתנו אינה מספקת?

קטע מתוך הסרט 'תפסתי את הרכבת האחרונה' – החל המשפט בפני כס המלכות הלבן והגדול

האם ידוע לך כיצד מתממש המשפט בפני כס המלכות הלבן והגדול, שנובא בחזון יוחנן? האם המשפט בפני כס המלכות הלבן והגדול נערך בשמיים או עלי אדמות? האם השופט הוא אלוהים בהתגלמותו או רוח הקודש? סרט קצר זה ישיב לשאלותיך בזו אחר זו.

עוד

סרטים חדשים 2018 'איזה קול יפה' – טריילר רשמי

קטע מתוך הסרט 'תפסתי את הרכבת האחרונה' – שובו של ישוע כבשר ודם מגשים את הנבואות שבכתבי הקודש

ביחס לאופן שבו ישוע יחזור באחרית הימים, ישוע אדוננו אמר: "לכן, היו גם אתם מוכנים, משום שבשעה שלא תעלו על דעתכם, בר האנוש יבוא." (לוקס י"ב 40); "כי כברק המבריק מתוך קצה אחד של השמיים, וזוהר עד הקצה האחר של השמיים, כך יהיה בר האנוש ביומו. אך תחילה עליו לסבול דברים רבים ולהידחות על ידי הדור הזה" (לוקס י"ז 25-24). מהי המשמעות המשתמעת מהביטויים "בר האנוש יבוא" ו"כך יהיה בר האנוש ביומו", מתוך המובאות הללו? אם ישוע יחזור על גבי עננים, כדי "לסבול דברים רבים" ו"להידחות על ידי הדור הזה", כיצד יש להבין את הדברים?

עוד

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

קטע מן הסרט 'תפסתי את הרכבת האחרונה' – מדוע אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו באחרית הימים?

כנסיית האל הכול יכול מעידה שבאחרית הימים ישוע חזר כבשר ודם כדי לבטא את האמת ולעשות את עבודת השיפוט שלו, החל מבית האל. אם כן, מדוע אלוהים צריך להתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודת השיפוט שלו באחרית הימים? האם רוח האל אינה מסוגלת לעשות את העבודה הזאת? מהו ההבדל בין עבודתו של אלוהים בהתגלמותו לבין עבודתה של רוח הקודש?

עוד

האם השילוש הקדוש קיים?

שיר פולחן | האם תתנו את האהבה שבלבכם לאלוהים?

I

אם מאמינים הנכם באלוהים אבל אין לכם תכלית,

חייכם לא יגיעו לדבר.

וכשיגיע הזמן לקץ החיים,

כל שתראו יהיו שמיים כחולים ואדמה מאובקת.

האם אתם מוכנים לתת לו את אהבתכם?

האם אתם מוכנים להפוך זאת לבסיס הישרדותכם, הישרדותכם?

ראיתי בחיי, ככל שארבה לתת אהבה לאלוהים,

כך ארגיש את שמחת החיים וכוח חסר גבולות.

דרך החיים | 'אנחתו של האל הכול יכול' (דקלום על במה)

האל הכול יכול אומר, "עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה. האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם... בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו."

12. בכנסייה אין יחס מועדף

ליו שין ליאוצ'נג סיטי, מחוז שאנדונג

לאחר שהייתי חסידו של אלוהים במהלך השנים הללו, חשתי כי חוויתי סבל ושילמתי על כך מחיר מסוים, ולפיכך התחלתי בהדרגה לחיות על הישגי עברי ולנופף בוותק שלי. חשבתי: "עזבתי את ביתי לפני שנים כה רבות, ומשפחתי לא שמעה ממני זה זמן רב. בנסיבות הללו, הכנסייה בוודאי תדאג לי. גם אם לא אעשה את עבודתי היטב, הם לא ישלחוני לביתי. במקרה הגרוע ביותר הם פשוט יפטרו אותי ויטילו עליי עבודה אחרת". מתוך החשיבה הזאת, לא היה עליי כל עול בעבודתי. התעלמתי מכל דבר, ואפילו ראיתי את מלאכת הבשורה כטרדה – חייתי תמיד בקשיים ובתירוצים. גם כאשר חשתי כי האשם הוא בלבי ובמצפוני, כיוון שחייב הייתי כה הרבה לאלוהים בשל התנהגותי, שאותה עשיתי רק כדי לצאת ידי חובה, וכי במוקדם או במאוחר אסולק, עדיין המשכתי להעביר את הזמן מתוך מנטליות של תקווה כי יתמזל מזלי, וימיי בכנסייה עברו בעצלתיים.