שיאו רוי, פנז'יואה, מחוז סצ'ואן
כשהטפתי לבשורת האל נתקלתי במנהיגי זרמים דתיים שהעידו עדות שקר על מנת להתנגד ולהפריע, וקראו למשטרה. דבר זה הוביל לכך שאלה להם הטפתי לא העזו לבוא בקשר עמנו, ולכך שאלה שזה עתה קיבלו את הבשורה לא יכלו לשים את מבטחם בעבודת האל. כשעבדתי קשה מאד אבל התוצאות היו ירודות, חשבתי: העבודה של הפצת הבשורה היא כה קשה לביצוע. היה יכול להיות נפלא אילו האל היה רק מראה כמה נסים ומעניש את אלה הנושאים עדות שקר, כמו גם את אלה המתנגדים ברצינות לעבודת האל, כדי להראות לאלה שהלכו שולל. אז לא היה לנו קשה כל-כך להטיף לבשורת האל... לכן עלתה תקווה זו בלבי בכל פעם שנתקלתי בקשיים מעין אלה. מאוחר יותר ראיתי דיווחים המעידים על דוגמאות לענישה ובמהלך השיתוף שמעתי עדויות על כמה מאותות האל ופלאיו; לבי התמלא שמחה. קיוויתי עוד יותר שהאל יעשה כמה דברים באזורים בהם עבדתי כדי שניתן יהיה לפתור את הבעיות הכרוכות בעבודת ההטפה שלנו במהירות רבה יותר. אולם ככל שהרביתי לקוות, לא ראיתי את האל מבצע כאן כל נסים או מעניש אנשים. חברי הזרמים הדתיים עדיין התנגדו לאל במלוא עוזם, ובעיות הפצת הבשורה עדיין היו אדירות. נעשיתי שלילי בנוגע לכך: מדוע אין האל פותח לנו מוצא? האם ייתכן שאמונתנו אינה מספקת?