האל הכול יכול אומר, "האדם תמיד מאמין שאלוהים לא משתנה ומגדיר אותו על פי כתבי הקודש, כאילו האדם רואה את ניהולו של אלוהים, כאילו כל מעשיו של אלוהים נתונים בידי האדם. בני האדם מגוחכים באופן קיצוני, הם ניחנו ביהירות מאין כמוה, ולכל אחד מהם יש כישרון ללשון צחה ומליצית. לא משנה כמה אתם מכירים את אלוהים, אני אומר בכל זאת שאינכם מכירים את אלוהים, שאיש אינו מתנגד לאלוהים יותר מכם וכי אתם מגַנים את אלוהים, משום שאתם חסרי כל יכולת להישמע לעבודתו של אלוהים וללכת בנתיב של אלה שאלוהים הופך למושלמים. מדוע אלוהים אף פעם לא מרוצה ממעשיו של האדם? מכיוון שהאדם אינו מכיר את אלוהים, מכיוון שיש לו כל כך הרבה תפיסות, ומשום שבמקום להתאים למציאות, כל הידע שלו בנוגע לאל הוא אותו הדבר, ונוקשה וחסר גמישות. לכן, גם היום, כשאלוהים יורד ארצה, האדם ממסמר את אלוהים לצלב. ... האם אתם בין אלה ששוב צלבו את אלוהים? לבסוף, אומר את זה: אוי למי שצולב את אלוהים."
יאנג רוי העיר יוצי, מחוז שאנצ'י
יום אחד שמעתי לפתע שאבי גורש מן הכנסייה. הייתי המום לגמרי בזמנו ולא יכולתי להבין זאת. בלבי, אבי היה האדם הנפלא ביותר בעולם. הגם שמזגו היה רע, הוא דאג לי ולאחיותיי ומעולם לא הכה אותנו או נזף בנו. למרות הקשיים של משפחתנו, הוא לא הרשה לנו לחוש טינה, גם אם נדרשנו לסבול רבות. לאחר שכל משפחתנו קיבלה על עצמה את עבודת האל, אבי היה נמרץ עוד יותר במילוי חובתו והרבה לעודד אותנו למלא את חובותינו כיאות. אף שאבי היה לעתים קצת פראי, ברגע שהייתה חובה למלא הוא היה מוצא דרך למלא אותה על אף הרוח, הגשם או מידת הקושי. כיצד ייתכן שאדם טוב כזה יגורש? אם הוא אינו יכול לזכות בישועה, מי יוכל? המצב מילא את לבי בטינה ובעוינות, מפני שחשתי שהכנסייה לא נהגה באבי בהגינות. על אף שלא אמרתי זאת, התקשיתי להרגיע את נפשי והתעניתי בייסורים.