האל הכול יכול אומר, "ידיו חמות וחזקות, צעדיו קלים, קולו שקט ומלא חן, צורתו חולפת ומשתנה, מקיפה את האנושות כולה, הופעתו יפהפייה ועדינה. הוא מעולם לא עזב ולא נעלם. מעלות השחר ועד שקיעת החמה, הוא בן לווייתה המתמיד של האנושות. דאגתו המסורה וחיבתו המיוחדת לאנושות, וכן דאגתו ואהבתו האמיתית לאדם, הופגנו חלק אחר חלק, כאשר הושיע את העיר נינוה. בפרט, חילופי הדברים בין יהוה אלוהים ליונה חשפו את חמלתו של הבורא כלפי האנושות שהוא עצמו ברא. דרך מילים אלה, תוכלו לזכות בהבנה טובה יותר על רגשותיו הכנים של אלוהים כלפי האנושות..."
יאנג רוי העיר יוצי, מחוז שאנצ'י
יום אחד שמעתי לפתע שאבי גורש מן הכנסייה. הייתי המום לגמרי בזמנו ולא יכולתי להבין זאת. בלבי, אבי היה האדם הנפלא ביותר בעולם. הגם שמזגו היה רע, הוא דאג לי ולאחיותיי ומעולם לא הכה אותנו או נזף בנו. למרות הקשיים של משפחתנו, הוא לא הרשה לנו לחוש טינה, גם אם נדרשנו לסבול רבות. לאחר שכל משפחתנו קיבלה על עצמה את עבודת האל, אבי היה נמרץ עוד יותר במילוי חובתו והרבה לעודד אותנו למלא את חובותינו כיאות. אף שאבי היה לעתים קצת פראי, ברגע שהייתה חובה למלא הוא היה מוצא דרך למלא אותה על אף הרוח, הגשם או מידת הקושי. כיצד ייתכן שאדם טוב כזה יגורש? אם הוא אינו יכול לזכות בישועה, מי יוכל? המצב מילא את לבי בטינה ובעוינות, מפני שחשתי שהכנסייה לא נהגה באבי בהגינות. על אף שלא אמרתי זאת, התקשיתי להרגיע את נפשי והתעניתי בייסורים.