האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

האל הכול יכול אומר, "עליכם להבין שרצונו ועבודתו של אלוהים לא פשוטים כמו בריאת השמיים והארץ וכל צבאם. זאת מכיוון שהעבודה של היום היא שינוי מהיסוד של בני האדם שהושחתו ושהפכו לקהי חושים עד מאוד, וטיהור של בני האדם שנבראו ושהשטן עשה עליהם עבודה לאחר מכן. העבודה של היום היא לא בריאת אדם וחווה, וקל וחומר שהיא לא בריאת האור או את בעלי החיים והצמחים. עבודתו של אלוהים כיום היא טיהור כל בני האדם שהשטן השחית, כדי לזכות בהם מחדש, וכדי שהם יהפכו לנחלתו וכבודו של אלוהים. העבודה הזו לא פשוטה כמו שהאדם מדמיין – היא לא בריאת השמים והארץ וכל צבאם, והיא לא דומה לעבודה של הטלת קללה על השטן המשלחת אותו לבור התהום. העבודה היא שינוי האדם מהיסוד, הפיכת השלילי לחיובי והעברה אל נחלתו של אלוהים את מה שלא שייך לאלוהים. "

★*。:ﾟ* לעיון נוסף *ﾟ:。:*★

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול - משכן האל נמצא בקרב בני אדם

קול של אלוהים | הנתיב... (1)

הברק ממזרח | קול של אלוהים | הנתיב... (1)

בימי חייו, אף אדם לא יודע באילו עכבות הוא עתיד להיתקל, ואף אדם לא יודע איזה זיכוך הוא עתיד לעבור. חלק מבני האדם חווים זאת בעבודתם, חלקם חווים זאת בסיכוייהם העתידיים, חלקם חווים זאת במשפחתם המקורית, וחלקם חווים זאת בנישואיהם. אולם ההבדל בינם לביננו הוא שכיום, אנחנו, ששייכים לקבוצת בני האדם הזו, סובלים מדבר האל. כלומר כבני אדם שמשרתים את אלוהים, סבלנו עכבות בנתיב האמונה באלוהים, וזה הנתיב שכל המאמינים צועדים בו, והוא הדרך מתחת לרגלי כולנו. מהשלב הזה, אנחנו מתחילים את מסלול האמונה שלנו באלוהים, מעלים את המסך על חיינו כבני אנוש ועולים על נתיב החיים הנכון. כלומר, זה השלב שבו אנחנו עולים על הנתיב הנכון של חיים לצדו של אלוהים, שבני אדם רגילים צועדים בו. כמי שניצב בפני אלוהים ומשרת אותו, כלומר, כמי שלובש את בגדי הכהונה של בית המקדש, שיש לו כבוד אלוהי והסמכות והמלכותיות של אלוהים, אני מצהיר את הדברים הבאים בפני כל בני האדם. אני אומר זאת באופן ברור יותר: ארשת פניו מלאי הכבוד של אלוהים היא כבודי, ותוכנית הניהול שלו היא ליבתי. אני לא שואף להרוויח פי מאה בעולם העתיד לבוא, אלא רק רוצה להגשים את רצונו של אלוהים בעולם הזה, כדי שהוא יוכל ליהנות משבריר מכבודו על פני האדמה הודות למאמצים הדלים שלי כבשר ודם. זה רצוני היחיד. לדעתי, זה הקיום הרוחני היחיד שלי. אני מאמין שאלה צריכות להיות המילים האחרונות של אדם שחי כבשר ודם ואשר מלא ברגשות. זה הנתיב מתחת לרגליי כיום. אני מאמין שההשקפה הזו שלי היא המילים האחרונות שלי כבשר ודם, ואני מקווה שלא יהיו לבני האדם תפיסות או מחשבות אחרות לגביי. על אף שנתתי את כל כולי, אני עדיין לא מסוגל לְרַצות את רצונו של אלוהים בשמיים. אני עצוב לאין ערוך – מדוע זו המהות של הבשר והדם? על כן, משום הדברים שעשיתי בעבר וכן משום עבודת הכיבוש שאלוהים ביצע עליי, זכיתי רק עכשיו בהבנה עמוקה יותר של מהות האנושות. רק מאז הצבתי לעצמי את הרף הבסיסי ביותר: לשאוף רק להגשים את רצונו של אלוהים, להקדיש את כל כולי ולא לחוש נקיפות מצפון. אני לא מתייחס לדרישות שבני אדם אחרים שמשרתים את אלוהים מציבים לעצמם. בקצרה, שמתי לעצמי מטרה בלבי להגשים את רצונו של אלוהים. זה הווידוי שלי כברוא שלו שמשרת אותו – אדם שזכה בישועה ובאהבתו של אלוהים, ואשר סבל את מהלומותיו. זה הווידוי של אדם שאלוהים השגיח עליו, הגן עליו, אהב והשתמש בו רבות. מעתה והלאה, אני אמשיך לצעוד בנתיב הזה עד שאשלים את המשימה החשובה שאלוהים הפקיד בידיי. אולם לדעתי, סוף הדרך ממשמש ובה, משום שעבודתו של אלוהים הושלמה, והחל מהיום, בני האדם עשו את כל מה שהם מסוגלים לעשות.

דבר אלוהים | פירושים לאמירה התשיעית

הברק ממזרח | דבר אלוהים | פירושים לאמירה התשיעית

בדמיונם של בני האדם, אלוהים הוא אלוהים, והאדם הוא האדם. אלוהים לא מדבר בשפת בני האדם, והאדם לא מדבר בשפתו של אלוהים. בעיני אלוהים, הדרישות שהאדם מציב לו הן קלות, ואילו האדם לא מסוגל לעמוד בדרישות שאלוהים מציב לאדם או אפילו להעלות אותן בדעתו. עם זאת, ההיפך הגמור הוא הנכון: אלוהים מבקש מהאדם רק "עשירית אחוז". לא זו בלבד שזה מדהים את כולם, אלא שזה גם מבלבל את כולם מאוד, כאילו הם בלב ים. רק הודות לנאורות שאלוהים מעניק ורק הודות חסדו של אלוהים, בני האדם זוכים להכיר במקצת את רצונו של אלוהים. אולם ב-1 במרץ, כל בני האדם נדהמו וגירדו את ראשם בבלבול. אלוהים דרש שאנשיו יהיו שלג מבהיק ולא ענן שדואה באוויר. אם כן, מה מציינות המילים "שלג מבהיק"? ומה מציינות המילים "ענן דואה באוויר"? בשלב הזה, אלוהים נמנע במכוון מביאור המשמעות הפנימית של המילים האלה. זה גורם לבני האדם לבלבול, מה שמגביר את אמונתם במהלך חיפושם. זאת משום שזו דרישה ספציפית מבני עמו של אלוהים, ולא משהו אחר, ולכן כולם מקדישים זמן רב יותר בחשיבה על המילים הבלתי נתפסות האלה. כתוצאה מכך, רעיונות שונים צצים במוחם, פתיתי שלג שמרחפים באוויר חולפים לנגד עיניהם, והעננים הדואים ברקיע מיד עולים בדעתם. מדוע אלוהים דורש שבני עמו יהיו כמו שלג מבהיק, ולא כמו ענן שדואה באוור? מה המשמעות האמיתית כאן? למה המילים האלה מתייחסות באופן ספציפי? לא זו בלבד ש"שלג מבהיק" מייפה את הנוף, אלא שהוא טוב לחקלאות – הוא טוב בחיסול חיידקים. אחרי שלג כבד, כל החיידקים מכוסים בשלג במבהיק, ולפתע כל המרחב שוקק חיים. בדומה לכך, לא זו בלבד שבני עמו של אלוהים חייבים להכיר את אלוהים בהתגלמותו, אלא שעליהם גם להיכנע לעובדת התגלמותו של אלוהים, ולהביא לידי ביטוי בכך אנושיות רגילה. זה האופן שבו השלג מייפה את הנוף. בסופו של דבר, בגרותם של בני עמו של אלוהים תשים קץ לתנין הגדול האדום כאש, מה שייסד את מלכותו של אלוהים על פני האדמה, יפיץ את שמו הקדוש של אלוהים ויהלל אותו, כך שכל המלכות על פני הארץ תתמלא בצדק של אלוהים, תקרן בזוהרו של אלוהים ותנצנץ בכבודו של אלוהים, וכל העולם יתמלא בשלווה ובשביעות רצון, שמחה וסיפוק, ויופי מתחדש עד אין קץ. המכות השונות הקיימות בהווה – מאפייני הטבע השטני המושחת, כגון רשע, הסתאבות ומרמה, רצונות רעים וכן הלאה – ממוגרות כולן, וכך מתחדשים השמיים והארץ. זה הפירוש האמיתי של המילים "אחרי שלג כבד". בני האדם שהם עננים שדואים באוויר הם אלה שהולכים אחרי העדר שאלוהים דיבר עליו. אם יהיה פיתוי מהשטן ואם יהיו ניסיונות מאלוהים, הם מיד ידאו הלאה ויפסיקו להתקיים. אפילו מהותם לא תשרוד, מכיוון שהיא נמוגה זה מכבר. אם בני האדם יהיו עננים שדואים באוויר, לא זו בלבד שהם לא יהיו מסוגלים להביא לידי ביטוי את צלמו של אלוהים, אלא שהם גם ימיטו בושה על שמו של אלוהים. זאת מכיוון שבני אדם כאלה עלולים להיחטף בכל מקום ובכל זמן – הם המזון שהשטן אוכל, וכשהשטן ישבה אותם, הם יבגדו באלוהים וישרתו את השטן. מובן שזה ממיט בושה על שמו של אלוהים. זה הדבר שאלוהים מתרעם עליו יותר מכל, ואלה הם אויביו של אלוהים. לפיכך, גם אין להם מהות של בני אדם רגילים וגם אין להם כל ערך שימושי של ממש. זו הסיבה לכך שאלוהים מציב דרישות כאלה לבני עמו. אולם אחרי שבני האדם מבינים את המילים האלה במידה כלשהי, אין להם מושג מה עליהם לעשות, מכיוון שהנושא עבר מדברי האל אל אלוהים עצמו, מה שמציב אותם במצב קשה: "זאת משום שבאתי מארץ הקודש, שלא כמו הלוטוס, שיש לו רק שם, ולא מהות משום שהוא בא מהרפש ולא מארץ הקודש." מדוע אלוהים מתאר את לידתו של אלוהים עצמו, אחרי שהוא מדבר על הדרישות שהוא מציב לבני עמו? האם ייתכן שיש קשר בין השניים? בהחלט, יש קשר טבעי ביניהם – אחרת, אלוהים לא היה מדבר כך אל בני האדם. בין העלים הירוקים, הלוטוס מתנודד ברוח העדינה אנה ואנה. מראהו נאה והוא מוערך מאוד. בני האדם לא יודעים ממנו שובע, והם משתוקקים לשחות במים, לקטוף את הגבעול ולהסתכל יותר מקרוב. אולם אלוהים אומר שהלוטוס בא מהרפש, ושיש לו רק שם ולא מהות. נדמה שאלוהים לא מייחס חשיבות ללוטוס, ומדבריו אפשר להבין בבירור שהוא מתעב אותם במידה מסוימת. לאורך העידנים, בני אדם רבים הרעיפו שבחים על צמח הלוטוס, משום שהוא צומח מהרפש מבלי להיטמא ממנו, עד כדי כך שאין לו אח ורע, ושהוא מדהים באופן בל יתואר. אולם בעיני אלוהים, הלוטוס חסר ערך – וזה בדיוק ההבדל בין אלוהים והאדם. די בכך כדי להראות את הפער בין אלוהים והאדם, פער רחב יותר מאשר זה שבין קצה הרקיע ותחתית האדמה. משום שהלוטוס בא מהרפש, כל החומרים המזינים שהוא זקוק להם באים משם. העניין הוא שהלוטוס מסוגל להתחפש, ולספק בכך מראה מרהיב. רוב בני האדם רואים רק את המראה החיצוני היפהפה של הלוטוס, אך איש מהם לא רואה שהחיים שבתוך הלוטוס מטונפים וטמאים. לפיכך, אלוהים אומר שיש לו רק שם ולא מהות – וזה נכון ומדויק לגמרי. וזה גם מצבם המדויק של בני עמו של אלוהים כיום, הלא כן? הם רק נשמעים לאלוהים ומאמינים בו באופן חיצוני. בפני אלוהים, הם מתרפסים ומתרוצצים כדי לגרום לאלוהים להיות מרוצה מהם. לעומת זאת, בפנים, הם מלאים בטבע השטני המושחת, ובטנם מלאה בטומאה. לפיכך, אלוהים מציב לאדם שאלות, ושואל אם נאמנותו לאלוהים נגועה בטומאה, או אם היא טהורה ושלמה. כשבני האדם היו עושי שירות, רבים מהם היללו אל אלוהים בפיהם אך קיללו אותו בלבם. בפיהם, הם היו צייתנים כלפי אלוהים, אך בלבם, הם המרו את פיו של אלוהים. פיהם ביטא מילים שליליות, ובלבם הם הסתירו התנגדות לאלוהים. היו אפילו כאלה שפעולותיהם היו מתואמות: פיהם פלט גידופים והחוו בידיהם בהפקרות מוחלטת, וביטאו באופן חיוני ומלא חיים את פניו האמיתיים של התנין הגדול האדום כאש. הם באמת ראויים לכינוי 'צאצאיו של התנין הגדול האדום כאש'. אולם כיום, הם מעמידים פנים שהם עושים שירות נאמנים ומתנהגים כמו בני עמו הנאמנים של אלוהים – אין להם בושה! אין זה פלא – הם הגיעו מהרפש, ולכן הם לא יכולים שלא לגלות את פרצופם האמיתי. משום שאלוהים קדוש וטהור, ואמיתי וממשי, בשרו נובע מרוח האל. זה מוחלט ומעבר לכל ספק. לא רק היכולת לשאת עדות על אלוהים עצמו, אלא גם היכולת להגשים את רצונו של אלוהים לחלוטין: זה צד אחד של מהותו של אלוהים. העובדה שהבשר נובע מרוח האל עם צלם האל פירושה שהבשר שרוח האל לובשת שונה במהותו מבשרו של האדם, וההבדל הזה טמון בעיקר ברוח האדם. המילים 'רוח האל עם צלם האל' מתייחסות לכך שכתוצאה מכך שהאלוהיות מכוסה באנושיות רגילה, היא מסוגלת לעבוד כרגיל בפנים, וזה לא על-טבעי כלל ועיקר, והאנושות לא מגבילה זאת. המילים 'צלמה של רוח האל' מתייחסות לאלוהיות גמורה, והאנושות לא מגבילה זאת. מכיוון שכך, ניתן לגמרי להביא לידי ביטוי בבשר, שלא רק רגיל ויציב, אלא גם מלכותי ומלא חמה, את טבעו היסודי וצלמו האמיתי של אלוהים. הבשר והדם של ההתגלמות הראשונה יכול היה להציג רק את האל השייך לתפיסותיהם של בני האדם, כלומר אלוהים בהתגלמותו הראשונה היה מסוגל לעשות את האותות והמופתים ולשאת נבואות. לפיכך, הוא לא הביא לידי ביטוי באופן מלא את מציאות האל, ולכן הוא לא היה התגלמותה של רוח האל עם צלם האל. הוא היה רק המראה הישיר של אלוהיות. ומשום שהוא התעלה על האנושיות הרגילה, הוא לא נקרא האל המעשי המלא עצמו, אלא שהיה בו נופך של האל המעורפל שבשמיים – הוא היה האל של תפיסותיהם של בני האדם. זה ההבדל המהותי בין שתי ההתגלמויות.

דבר אלוהים | ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם ובני אדם שהאל משתמש בהם

הברק ממזרח | דבר אלוהים | ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם ובני אדם שהאל משתמש בהם

האל הכול יכול אומר, "מי שעובד באלוהות מייצג את אלוהים , בעוד מי שעובד באנושות הוא מאלה שאלוהים משתמש בהם. כלומר האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מהותית מן האנשים שאלוהים משתמש בהם. האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לעשות את עבודת האלוהות אבל האנשים שהאל משתמש בהם לא יכולים לעשות זאת. בתחילת כל עידן, רוח האל מדברת באופן אישי כדי לפתוח את התקופה החדשה ולהביא את האדם להתחלה חדשה. כשאלוהים מסיים את דבריו, הדבר מסמל שעבודת האל באלוהות הושלמה. לאחר מכן, כל בני האדם הולכים בעקבות אלה שאלוהים משתמש בהם כדי להיכנס לחוויית החיים . באופן דומה, בשלב זה אלוהים מביא את האדם א העידן החדש ומעניק לכולם התחלה חדשה. בזאת מסתיימת עבודתו של האל כבשר ודם."