סמל טבעו של אלוהים

I

בטבעו של אלוהים, כלולים אהבתו ונחמתו לאנושות,

גם שנאתו והבנתו היסודית בנוגע לאנושות.

טבעו של אלוהים, טבעו של אלוהים הוא תכונה של שליט כל יציר חי,

או של אדון כל המעשים.

טבעו של אלוהים מייצג כבוד, עוצמה ואצילות,

מייצג גדולה ועליונות.

טבעו של אלוהים.

אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,

והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.

האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,

אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.

טבעו של אלוהים הוא הסמל של הסמכות,

של כל הצודק, וכל היפה וכל הטוב.

טבעו של אלוהים מסמל הוא כי האל לא ידוכא

או יותקף על ידי האפלה או כל כוח עוין.

אף יציר לא יוכל או יורשה לפגוע בו.

טבעו של אלוהים הוא סמל העוצמה העליונה.

טבעו של אלוהים.

איש לא רשאי או יכול להפריע לעבודתו או לטבעו.

עמל הוא לעד למען הישרדות האנושות,

ועדיין האדם אינו נותן דבר לאור או לצדק.

II

האדם עשוי לעמול זמן מה, אך לא ישרוד מהלומה אחת.

שכן עמל האדם הוא תמיד למען עצמו, ולא למען האחר.

אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,

והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.

האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,

אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.

האדם לעד אנוכי, האל לעד אינו אנוכי.

האל הוא מקור הצודק, הטוב והיפה,

בעוד שהאדם הוא היורש והמבטא של כל המכוער והרע.

מהותו היפה והצודקת של אלוהים לעולם לא תשתנה.

אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,

והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.

האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,

אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.

עמל הוא לעד למען הישרדות האנושות,

ועדיין האדם אינו נותן דבר לאור או לצדק.

האדם עשוי לעמול זמן מה, אך לא ישרוד מהלומה אחת,

שכן האדם הוא תמיד למען עצמו.

אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,

והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.

מהותו היפה והצודקת של האל לעד לא תשתנה,

והוא לעולם לא ישנה את מהותו.

אך עדיין בכל עת או מקום האדם יכול להפנות גבו לצדק,

ולהתרחק מאלוהים.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

על כן כיצד תוכלו להבין את ישוע המשיח?

קול אלוהים | עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג' חלק 1

האל הכול יכול אומר, "אלוהים רואה את הדוגמה הזו לניהול האנושות, להושעת בני אדם, כחשובה יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, ולא רק באמצעות דבריו, ובמיוחד אינו עושה זאת כלאחר יד – הוא עושה את כל הדברים הללו עם תוכנית, עם מטרה, עם אמות מידה, ועם רצונו. ברור שהעבודה הזו להושעת האנושות נושאת משמעות רבה עבור אלוהים והאדם גם יחד. בלי קשר לשאלה כמה קשה העבודה, בלי קשר לשאלה כמה גדולים המכשולים, בלי קשר לשאלה כמה חלשים בני האדם או כמה קשה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור אלוהים. אלוהים מעסיק את עצמו על-ידי השקעת מאמצים קפדניים וניהול העבודה שהוא עצמו רוצה לבצע. הוא גם מסדר הכל ומושל על כל האנשים ועל העבודה שהוא רוצה להשלים – שום דבר מזה לא נעשה לפני כן. זו הפעם הראשונה שאלוהים עשה שימוש בשיטות האלה ושילם מחיר גבוה עבור המשימה החשובה של ניהול והושעת האנושות. בעת שאלוהים מבצע את העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם טיפין טיפין וללא סייג את עבודתו הקשה, את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של טבעו. הוא חושף כל זאת ללא סייג בפני האנושות אט אט, חושף ומביע את הדברים האלה כפי שהוא מעולם לא עשה בעבר."

עוד

הברק ממזרח – אור הישועה

כנסיית האל הכול יכול – משכן האל נמצא בקרב בני אדם

קטע קריאה מדברי האל הכול יכול 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח'

האל הכול יכול אומר, "אתם שואפים לתאום לאל המעורפל שלכם, ושואפים רק לאמונה מעורפלת, אך אינכם תואמים למשיח. האם הזדוניות שלכם לא תזכה לגמול זהה לזה שמגיע לרשעים? כשיגיע הזמן אתם תבינו שכל מי שמנוגד למשיח אינו יכול להימלט מחרון אפי, ואף תגלו מהו סוג הגמול שיוטל על מי שנוהג בעוינות כלפי המשיח. כשהיום ההוא יגיע, יתנפצו כל חלומותיכם על אודות קבלת ברכה בתמורה לאמונתכם באלוהים וקבלת רשות כניסה לגן העדן. אולם, לא כך הדבר ביחס לאלו התואמים למשיח. על אף שאיבדו הרבה כל כך, על אף שסבלו קשיים רבים, הם יקבלו את מלוא הנחלה שאוריש לאנושות. בסופו של דבר, אתם תבינו שרק אני הוא האלוהים הצודק, ושרק אני מסוגל לקחת את האנושות ליעד הנפלא הזה." 

❀*¨*•.¸¸✿ .•*¨*•.¸¸ ❀*¨*•.¸¸✿ .•*¨*•.¸¸ ✿❀*¨*•.¸¸✿ .•*¨*•.¸¸ ✿

לעיון נוסף

הברק ממזרח – אור הישועה

כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

כנסיית האל הכול יכול – משכן האל נמצא בקרב בני אדם

מזמור דברי אלוהים | שימו לב לגורל האנושות

I

האל דוחק בבני כל הגזעים, הארצות ואף התעשיות:

הקשיבו לקול האל וראו עבודתו, שימו לב לגורל האנושות.

עשו את האל קדוש ונכבד מכל, נערץ יחיד ומרומם מכל.

הרשו לכל האנושות לחיות תחת ברכת האל,

כמו שצאצאיו של אברהם חיו תחת השגחתו של יהווה,

כמו יצירי האל אדם וחווה חיו בגן עדן.

רצון האל | האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

 

ברק ממזרח | רצון האל | האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

אולי המסע של אמונתכם באלוהים נמשך כבר יותר משנה או שנתיים, ואולי במשך השנים האלה עברתם מצוקות רבות בחייכם. או אולי לא הייתם במצוקה כלל, אלא זכיתם לחסד רב. כמו כן ייתכן שלא חוויתם לא מצוקה ולא חסד, אלא פשוט חייתם חיים רגילים מאוד. כך או כך, אתם עדיין חסידי האל. לכן בואו נתקשר בנושא הצעידה בעקבות אלוהים. עם זאת, חשוב לי להזכיר לכל מי שקורא את הדברים האלה שדבר האל מכוון אל כל מי שמכיר באל וצועד בעקבות האל, ולא את כל בני האדם לרבות מי שלא מכיר באלוהים. אם אתם מאמינים שאלוהים מדבר אל ההמון, אל כל בני האדם בעולם, דבר האל לא ישפיע עליכם כלל. לכן עליכם לנצור את כל הדברים קרוב ללבכם, ולא למקם את עצמכם מחוץ לתחומם. בכל מקרה, בואו נדבר על מה שקורה אצלנו בבית.

קול של אלוהים | הנתיב... (1)

הברק ממזרח | קול של אלוהים | הנתיב... (1)

בימי חייו, אף אדם לא יודע באילו עכבות הוא עתיד להיתקל, ואף אדם לא יודע איזה זיכוך הוא עתיד לעבור. חלק מבני האדם חווים זאת בעבודתם, חלקם חווים זאת בסיכוייהם העתידיים, חלקם חווים זאת במשפחתם המקורית, וחלקם חווים זאת בנישואיהם. אולם ההבדל בינם לביננו הוא שכיום, אנחנו, ששייכים לקבוצת בני האדם הזו, סובלים מדבר האל. כלומר כבני אדם שמשרתים את אלוהים, סבלנו עכבות בנתיב האמונה באלוהים, וזה הנתיב שכל המאמינים צועדים בו, והוא הדרך מתחת לרגלי כולנו. מהשלב הזה, אנחנו מתחילים את מסלול האמונה שלנו באלוהים, מעלים את המסך על חיינו כבני אנוש ועולים על נתיב החיים הנכון. כלומר, זה השלב שבו אנחנו עולים על הנתיב הנכון של חיים לצדו של אלוהים, שבני אדם רגילים צועדים בו. כמי שניצב בפני אלוהים ומשרת אותו, כלומר, כמי שלובש את בגדי הכהונה של בית המקדש, שיש לו כבוד אלוהי והסמכות והמלכותיות של אלוהים, אני מצהיר את הדברים הבאים בפני כל בני האדם. אני אומר זאת באופן ברור יותר: ארשת פניו מלאי הכבוד של אלוהים היא כבודי, ותוכנית הניהול שלו היא ליבתי. אני לא שואף להרוויח פי מאה בעולם העתיד לבוא, אלא רק רוצה להגשים את רצונו של אלוהים בעולם הזה, כדי שהוא יוכל ליהנות משבריר מכבודו על פני האדמה הודות למאמצים הדלים שלי כבשר ודם. זה רצוני היחיד. לדעתי, זה הקיום הרוחני היחיד שלי. אני מאמין שאלה צריכות להיות המילים האחרונות של אדם שחי כבשר ודם ואשר מלא ברגשות. זה הנתיב מתחת לרגליי כיום. אני מאמין שההשקפה הזו שלי היא המילים האחרונות שלי כבשר ודם, ואני מקווה שלא יהיו לבני האדם תפיסות או מחשבות אחרות לגביי. על אף שנתתי את כל כולי, אני עדיין לא מסוגל לְרַצות את רצונו של אלוהים בשמיים. אני עצוב לאין ערוך – מדוע זו המהות של הבשר והדם? על כן, משום הדברים שעשיתי בעבר וכן משום עבודת הכיבוש שאלוהים ביצע עליי, זכיתי רק עכשיו בהבנה עמוקה יותר של מהות האנושות. רק מאז הצבתי לעצמי את הרף הבסיסי ביותר: לשאוף רק להגשים את רצונו של אלוהים, להקדיש את כל כולי ולא לחוש נקיפות מצפון. אני לא מתייחס לדרישות שבני אדם אחרים שמשרתים את אלוהים מציבים לעצמם. בקצרה, שמתי לעצמי מטרה בלבי להגשים את רצונו של אלוהים. זה הווידוי שלי כברוא שלו שמשרת אותו – אדם שזכה בישועה ובאהבתו של אלוהים, ואשר סבל את מהלומותיו. זה הווידוי של אדם שאלוהים השגיח עליו, הגן עליו, אהב והשתמש בו רבות. מעתה והלאה, אני אמשיך לצעוד בנתיב הזה עד שאשלים את המשימה החשובה שאלוהים הפקיד בידיי. אולם לדעתי, סוף הדרך ממשמש ובה, משום שעבודתו של אלוהים הושלמה, והחל מהיום, בני האדם עשו את כל מה שהם מסוגלים לעשות.

קול של אלוהים | פירושים לאמירה השמינית

הברק ממזרח | קול של אלוהים | פירושים לאמירה השמינית

כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של רוח האל, הנימה שלו מכוונת לאנושות כולה. כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של האדם, הנימה שלו מכוונת לכל חסידי מנהיגותה של רוח האל. כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של גוף שלישי (מה שבני האדם קוראים לו משקיף חיצוני), הוא מראה את דברו לבני האדם באופן ישיר, כדי שהם יראו אותו כפרשן. נדמה שבוקע מדבריו שפע של דברים שהאדם לא יודע – דברים שהאדם לא יכול לתפוס. הלא כן? כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של רוח האל, הדבר מדהים את כל האנושות: "אהבתו של האדם כלפיי עלובה מדי ואמונתו בי מעוררת רחמים. אילו עיקר דבריי לא היו מכוונים לחולשותיו של האדם, הוא היה מתרברב ומגזים, והיה מדבר גבוהה גבוהה וממציא תיאוריות מנופחות, כאילו הוא כל-יודע בכל הנוגע לעניינים שעל פני האדמה." לא זו בלבד שהמילים האלה חושפות את טיבו האמיתי של האדם וחושפות את המקום שאלוהים תופס בלבם של בני האדם, אלא שהן גם מגלות במערומיהם את כל חיי האנושות. כל אדם סבור שהוא יוצא מן הכלל, אך בני האדם אפילו לא יודעים שיש מילה שנקראת "אלוהים", ולכן הם מגבשים תאוריות שנשמעות נשגבות. עם זאת, "התאוריות שנשמעות נשגבות" הן לא "דיבור" כמו שבני האדם מבינים אותו. במקום זאת, פירוש הדבר שהשטן השחית את אנושות כך שכל דבר שבני האדם עושים ממרה את פיו של אלוהים ומתנגד לאלוהים באופן ישיר, וכך שעצם המהות של מעשי האדם נובעת מהשטן, מנוגדת לאלוהים, מהווה מעשה עצמאי וסותרת את רצונו של אלוהים. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר שכל בני האדם מגבשים תאוריות שנשמעות נשגבות. מדוע אלוהים אומר שעיקר דבריו מכוונים אל חולשותיו של האדם? משום שבהתאם לכוונתו של אלוהים, אלמלא הוא גילה את הדברים הנסתרים בעולם הפנימי של לב האדם, אף אדם לא היה מסוגל להישמע לו, ולכן, בני האדם לא היו מבינים את עצמם ולא היו יראים את אלוהים. כלומר אם כוונותיו של האדם לא יחשפו במערומיהן, האדם לא יעז לעשות דבר, ואולי אפילו יקלל את השמיים או את אלוהים ישירות. אלה חולשותיו של האדם, ולכן אלוהים אומר את הדברים הבאים: "צעדיי פוסעים בכל קצווי עולם התבל בחיפוש תמידי אחר בני אדם כלבבי המתאימים לשימוש שלי." האמירה הזו, ביחד עם מה שנאמר בהמשך בנוגע לכך שצליל הצדעת המלכות מצלצל באופן רשמי, מוכיחה שרוח האל מבצעת עבודה חדשה על פני האדמה. העניין הוא שעיניהם המוחשיות של בני האנוש לא מסוגלות לראות זאת. מכיוון שנאמר שרוח האל נמצאת על פני האדמה ועושה עבודה חדשה, גם כל התבל עוברת שינוי רב חשיבות: לא זו בלבד שבניו ובני עמו של אלוהים מתחילים לקבל את עדותו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא שבמידה כזו או אחרת, כל פלג ובכל זרם, בכל מעמד, בכל מקום, גם מקבל זאת. זו תנועה אדירה בעולם, במישור הרוחני. היא טלטל את העולם הדתי כולו עד יסודותיו, וזה חלק מהמשמעות של "רעידת האדמה" שהוזכרה בעבר. לאחר מכן, המלאכים מתחילים את עבודתם הרשמית, ובני ישראל חוזרים למולדתם ולא תועים עוד לעולם, וכל בני האדם הללו מתחילים לקבל רעייה. בניגוד לכך, המצרים מתחילים להתנתק מטווח הישועה שלי, כלומר הם מתחילים לקבל את הייסורים שלי (אך זה לא מתחיל עדיין באופן רשמי). לכן, במהלך השינויים האדירים המקבילים האלה בעולם, צליל הצדעת המלכות מצלצל באופן רשמי. זה מה שבני האדם קוראים לו, "הזמן שבו רוח האל המחוזקת פי שבעה מתחילה לעבוד." בכל פעם שאלוהים עושה את עבודת השחזור, בשלבים האלה (או לנוכח ההתרחשויות האלה), כל בני האדם לא מסוגלים לחוש בעבודתה של רוח הקודש. לפיכך, דבריו של אלוהים ש"כשהאדם מאבד תקווה" נשמעים נכונים. יתר על כן, בכל אחד משלבי המעבר האלה, כשהאנושות מאבדת תקווה או כשהיא חשה שהזרם הזה שגוי, אלוהים מתחיל מחדש ונוקט את הצעד הבא בעבודתו. מהבריאה ועד היום, זה האופן שבו אלוהים עושה את עבודת השחזור ומשנה את שיטת עבודתו. אף על פי שבמידות שונות, מרבית האנשים יכולים לתפוס היבטים מסוימים, בסופו של דבר, הם בכל זאת נשטפים בשטף מים, משום ששיעור קומתם נמוך מדי. הם לא מסוגלים לתפוס את שלבי עבודתו של אלוהים, ולכן הם מסולקים. עם זאת, זו גם השיטה שבה אלוהים מטהר את בני האדם, וזה האופן שבו אלוהים שופט את כל המושגים הישנים של האנושות. ככל שיש לבני האדם יסודות רבים יותר, כך יש להם מושגים דתיים רבים יותר בנוגע לאלוהים שקשה להם יותר להניח בצד. הם דבקים בדברים ישנים ומתקשים לקבל אור חדש. מצד שני, על מנת לעמוד, צריך יסודות כלשהם, אך רוב בני האדם מתקשים להניח בצד את המושגים שלהם. הדבר נכון במיוחד כשמדובר במושגיהם לגבי התגלמותו של אלוהים כיום כבשר ודם, שאותה אפשר לראות בבירור ובנקל.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

הברק ממזרח | אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

האל הכול יכול אומר,"עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה . האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם... בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו." 

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הממתין לשובו של ישוע האדון

הדרך להכיר את אלוהים

קול אלוהים | פירושים לאמירה החמישית

הברק ממזרח | קול אלוהים | פירושים לאמירה החמישית

כשאלוהים מציב דרישות לאנושות שקשה לבני האדם להסביר, וכשדבריו מכים הישר בלב האנושי, ובני האדם מציעים את לבם הישר כקורבן להנאתו, אלוהים נותן לבני האדם הזמנות להרהר, לגמור בדעתם בנחישות ולחפש נתיב נוהג. כך, כל בני עמו יציעו שוב את כל הווייתם כקורבן מנחה לאלוהים, באגרופים קמוצים בהחלטיות. ייתכן שחלקם יערכו תוכנית ויקבעו לוח זמנים יומי בהכנתם לדרבן את עצמם ולהתחיל לעבוד – הם יקדישו את מידת האנרגיה שלהם בתוכנית הניהול של אלוהים, כדי להעניק כבוד לתוכנית הזו ולקרב את חתימתה. ובדיוק כשבני האדם נתקעים במצב הפסיכולוגי הזה, מחזיקים את הדברים האלה אחיזה הדוקה בדעתם בעודם מבצעים את מטלות יומם, בעודם מדברים, ובעודם עובדים, אלוהים מוסיף על כך במהירות ומתחיל לדבר שוב: "כשרוחי משמיעה קול, היא מביעה את כל הטבע שלי. האם זה ברור לכם?" ככל שבן אנוש נחוש יותר, וככל שהוא משתוקק נואשות לתפוס את רצונו של אלוהים, כך הוא משתוקק שאלוהים יציב לו דרישות. לכן, אלוהים ייתן לבני האדם את מה שהם רוצים, וינצל את ההזדמנות הזו כדי להחדיר את דבריו המוכנים זה מכבר למעמקי הווייתם. על אף שנדמה שהמילים האלה קשוחות או בוטות במקצת, האנושות רואה אותן כמתוקות מאין כמוהן. תכף ומיד, הלב פורח בשמחה, כאילו האנושות נמצאת בשמיים, או כאילו היא עברה למישור אחר, גן עדן של ממש בעולם הדמיון שבו ענייני העולם החיצוני כבר לא פוגעים באנושות. כדי שבני האדם לא ידברו ויפעלו מבחוץ, כפי שהם נהגו לעשות בעבר, וכך לא יצליחו להכות שורש כראוי, כאשר מה שבני האדם רוצים בלבם מתממש, ויתרה מזאת, כשהם נערכים לצאת לעבודה בהתלהבות והשתוקקות, אלוהים ממשיך לשנות את דרך הדיבור שלו בהתאם למצבם הפסיכולוגי, ומפריך את כל הלהט והטקסיות הדתית שבלבם, חיש מהר וללא מעצורים. כפי שאלוהים אמר: "האם באמת הבנתם את חשיבותו של העניין?" גם לפני שבן אנוש גומר בדעתו לעשות משהו בנחישות וגם לאחר מכן, הוא לא מייחס חשיבות רבה בכך שיש להכיר את אלוהים במעשיו ובדבריו, אלא שבן האנוש ממשיך להרהר בשאלה: "מה אני יכול לעשות למען אלוהים? זה הנושא המרכזי!" זו הסיבה לכך שאלוהים אומר: "ואתם לא מתביישים לקרוא לעצמכם עמי בפניי – אין לכם בושה ועל אחת כמה וכמה אין לכם היגיון!" מיד לאחר שאלוהים אמר את הדברים האלה, בני האדם הבינו אותם תכף ומיד. כאילו הם סבלו הלם חשמלי, הם מיהרו למשוך את ידיהם בחזרה אל ביטחון חיקם, בפחד שהם יעוררו את חמתו של אלוהים בשנית. בנוסף, אלוהים גם אמר: "במוקדם או במאוחר, בני אדם כאלה יגורשו מביתי. אל תתנהגו אליי כאילו אתם בני סמכא, במחשבה שאתם מייצגים את העדות שלי!" למשמע דברים כאלה, בני האדם אפילו יותר מפחדים, כאילו הם זה עתה זיהו אריה בקרבתם. הם יודעים היטב בלבם. מצד אחד, הם מודאגים שלא להיטרף בפיו של האריה, ומצד שני, הם לא יודעים לאן להימלט. ברגע הזה, התוכנית בלב האנושי נעלמת ללא זכר, לגמרי ולחלוטין. דרך דברי האל, אני מרגיש שאני יכול לראות כל היבט והביט של הבושה האנושית: ראש מושפל והתנהגות חמקנית, כמו מועמד שנכשל במבחן הקבלה לאוניברסיטה, אשר כל האידיאלים הנשגבים שלו, המשפחה השמחה שלו, עתידו הוורוד וכל הלאה, הפכו כולם לדיבורי סרק – יחד עם ארבע המודרניזציות עד שנת 2000 – מה שיצר תרחיש דמיוני בסרט מדע בדיוני. כל זה נועד כדי להחליף יסודות פסיביים ביסודות פעילים, כדי לגרום לבני האדם להתייצב במקום שאלוהים הקצה להם על אף הפסיביות שלהם. חשובה במיוחד העובדה שבני האנוש מפחדים פחד עז לאבד את התואר הזה, ולכן הם נאחזים בעיטורי עמדתם כאילו חייהם תלויים בכך, בפחד שמישהו יחטוף להם אותם. כאשר זה הלך הרוח של האנושות, אלוהים לא דואג שבני האדם יהפכו לפסיביים, ולכן, בהתאם לכך, הוא מחליף את דברי המשפט שלו בדברי חקירה. לא זאת בלבד שהוא נותן לבני האדם הזדמנות להסדיר את נשמתם, אלא שהוא גם נותן להם הזדמנות לקחת את השאיפות שהיו להם עד כה ולסדר אותן להתייחסות בעתיד: ניתן לשנות את מה שלא מתאים. זאת משום שאלוהים עדיין לא התחיל את עבודתו – זה שביב של מזל טוב בתוך מזל רע רב – ויתרה מזאת, הוא לא מגנה אותם. לכן, הניחו לי להמשיך להקדיש לו את כל המסירות שלי!

לאחר מכן, אסור לכם לרחוק מדברי האל מחמת הפחד שלכם. בדקו אם יש אלוהים דרישות חדשות. באופן לא מפתיע, תגלו דרישה כזו: "מכאן ואילך, עליכם להיווכח במציאות של הנוהג בכל הדברים. כבר לא יהיה די בפטפוטי ההבל שפטפטתם בעבר." הדברים האלה הם גם התגלמות של חוכמתו של אלוהים. אלוהים תמיד הגן על העדות שלו עצמו, וכשהמציאות של דברי העבר נחתמת, איש לא מסוגל לתפוס את הידע של "[ה]מציאות של הנוהג". די בכך כדי להוכיח את האמת הטמונה בדברי האל, "אני מתחייב לעשות את העבודה בעצמי". הדבר קשור למשמעות האמיתית של העבודה באלוהיות, וכן לסיבה לכך שהאנושות עדיין לא מסוגלת להעלות בדעתה את המשמעות האמיתית של דברי האל, אפילו שהיא הגיעה לשלב חדש של התחלה. הסיבה לכך היא שבעבר, רוב גדול של בני האדם דבק במציאות של דברי האל, ואילו היום, אין לבני האדם מושג לגבי מציאות הנוהג, אלא שהם מבינים רק את ההיבטים השטחיים של המילים האלה מבלי להבין את מהותן. דבר חשוב עוד יותר הוא שמשום היום הזה, איש לא רשאי להתערב במהלך בניית המלכות, ועל כולם רק להישמע להכתבתו של אלוהים כרובוטים. זכרו זאת היטב! בכל פעם שאלוהים מעלה את העבר, הוא מתחיל לדבר על המצב הממשי של היום. זו שיטת דיבור שיוצרת ניגוד מובהק בין מה שהיה בעבר ומה שיהיה בעתיד. זו הסיבה ששיטת הדיבור הזו מסוגלת לשאת אפילו יותר פירות, מה שמאפשר לבני האדם להתבונן בהווה בהשוואה לעבר, כדי להימנע מטשטוש ההבדלה ביניהם. זה היבט אחד של חוכמתו ש/ל אלוהים, ותכליתו היא לשאת את פירות העבודה הזו. לאחר מכן, אלוהים מגלה שוב את כיעורה של האנושות, כדי שהאנושות לא תשכח לעולם לאכול ולשתות את דברי האל בכל יום, ויתרה מזאת, כדי שבני האדם יכירו את עצמם מדי יום ביומו, וייקחו זאת כלקח שעליהם ללמוד בכל יום.

לאחר שאלוהים מסיים לומר את המילים האלה, הוא משיג את ההשפעות שהוא כיוון אליהן מלכתחילה. על כן, מבלי להתייחס עוד כלל לשאלה אם האנושות הבינה אותו, הוא עובר על כך במהירות במשפטים ספורים, מפני שעבודתו של השטן לא קשורה לאנושות כהוא זה – את זה האנושות לא יודעת כלל. כעת, השאירו מאחור את עולם הרוח והביטו טוב יותר באופן שבו אלוהים מציב את דרישותיו מהאנושות: "במנוחתי במקום מגוריי, אני משקיף בקפדנות: כל בני האדם על פני האדמה מתרוצצים להם, "נוסעים מסביב לעולם" ואצים הלוך ושוב למען גורלם ועתידם. אולם לאף אחד מהם לא נשארת אנרגיה לבנות את מלכותי, ואפילו לא נשאר לכם כוח לנשום." לאחר שאלוהים חלק את המוסכמות האלה עם האנושות, אלוהים עדיין לא מתייחס אליהן כלל, אלא ממשיך לדבר מנקודת המבט של רוח האל, ודרך המילים האלה, הוא מגלה את נסיבות חייה הכלליות של האנושות כולה. אפשר להבין בנקל מהמילים "נוסעים מסביב לעולם" ו"אצים הלוך ושוב" שהחיים האנושיים נעדרים כל תוכן. אלמלא הישועה הכול יכולה של אלוהים, בני האדם שנולדו למשפחה המורחבת חסרת הכל של השושלת האימפריאלית הסינית היו חיים חיים שלמים לריק, כך שאילו הם היו נופלים לשאול או לגיהינום עם היוולדם, לא היה זה הבדל משמעותי. תחת ריבונותו של התנין הגדול האדום כאש, הם פגעו באלוהים בלא יודעין, ולכן אלוהים ממיט עליהם ייסורים באופן טבעי, ושוב, מבלי שהם מודעים לכך. זו הסיבה לכך שאלוהים לקח את המילים "הצלתי ... ממצוקות" ו"כפויי טובה" והציב אותן אלה לצד אלה, כדי שבני האנוש יכירו את עצמם יותר טוב, וכדי ליצור מכך ניגוד לישועה בחסדיו. האין זה משיג תוצאה יעילה יותר? כמובן, מובן מאליו גם מבלי שאומר זאת באופן כה מפורש שבני האדם יכולים להקיש יסוד של תוכחה מתוכן דבריו של אלוהים, וכן יסוד של ישועה והפצרה, וגם רמז קל של עצבות. כשבני האדם קוראים את המילים האלה, הם מתחילים לחוש מעין חרטה מהוססת בלבם באופן לא מודע, והם לא יכולים שלא להזיל דמעות... אולם קומץ רגשות של צער לא יניאו את אלוהים, והוא לא יזנח את עבודתו להטלת משמעת על בני עמו והצבת דרישות מהם רק משום השחיתות של האנושות כולה. משום כך, הנושאים שהוא דן בהם נוגעים תכף ומיד בנסיבות כגון אלה של היום, ומעבר לכך, הוא מכריז בפני האנושות את הצווים המנהליים המלכותיים שלוף כדי שתוכניתו תמשיך להתקדם. זו הסיבה לכך שלאחר כל זאת, אלוהים ממשיך בעבודה במהירות הראויה ומכה בברזל בעודו חם – הוא מפיץ חוקה לעת הזו בפרשת הדרכים החשובה הזו, חוקה שאנושות צריכה לקרוא בקפידה כל סעיף שלה כדי להבין את רצונו של אלוהים. אין צורך להרחיב על כך כעת – פשוט יש לקרוא יותר בקפידה.

היום, אתם – קבוצת בני האדם כאן – הם היחידים שיכולים לראות את דברי האל באמת. אף על פי כן, בני האדם של היום מפגרים מאחורי כל אדם ואדם מעידני העבר. מכך ניכרים מספיק המאמץ שהשטן השקיע באדם במשך אלפי השנים האלה, והמידה שבה הוא השחית את האנושות, שהיא רבה עד כדי כך שעל אף שאלוהים אמר כל כך הרבה מילים, האנושות עדיין לא מבינה את אלוהים ולא מכירה אותו, אלא מעזה להתקומם ולהתנגד אליו בגלוי. על כן, אלוהים האדם מרבה להשוות את בני האדם מעידני העבר לבני האדם של היום, כדי לאפשר לבני האדם של היום נקודת התייחסות מציאותית, אפילו שהם אטומים ומטורפים. מפני שבני האנוש לא מכירים את אלוהים כלל, ומפני שהם נעדרים אמונה אמיתית בו, אלוהים פסק שהאנושות לוקה הסמכות והיגיון, ולכן הוא הפגין סובלנות כלפי בני האדם והושיע אותם פעם אחר פעם. ניטש קרב על העניינים האלה במישור הרוחני: תקוותו היהירה של השטן היא להשחית את האנושות עד מידה מסוימת, להפוך את העולם לטמא ומרושע, ובכך לגרור את האדם מטה אל תוך הבוץ ולהשמיד את תוכניתו של אלוהים. אולם תוכניתו של אלוהים היא לא לגרום לכל בני האנוש להכיר אותו, אלא לבחור חלק שמייצג את השלם, ולעזוב את השאר כפסולת, כסחורה פגומה שתושלך לערימת האשפה. לכן, אף על פי שמנקודת מבטו של השטן, השתלטות על כמה נפשות נשמעת הזדמנות מצוינת להשמיד את תוכניתו של אלוהים, מה יודע שוטה כזה לגבי כוונתו של אלוהים? זו הסיבה לכך שאלוהים אמר מזמן, "הסתרתי את פניי כדי לא להביט בעולם הזה." אנחנו יודעים על כך קצת, ואלוהים לא דורש שבני האנוש יהיו מסוגלים לעשות דבר, אלא שהם יכירו בכך שמעשיו פלאיים ובלתי נתפסים וירחשו יראה אליו בלבם. אילו אלוהים היה מייסר את האדם מבלי להתחשב בנסיבות חייו, כפי שהאדם מדמיין זאת, הרי שהעולם כולו היה נחרב זה מכבר. פירוש הדבר הוא שאלוהים היה נופך בדיוק בפח של השטן, הלא כן? זו הסיבה לכך שאלוהים משתמש בדבריו כדי לשאת את הפירות שהוא מתכנן. נדיר שהעובדות מתגלות. האין זו דוגמה של מה שאלוהים אמר: "אילו לא ריחמתי עליכם על היעדר הכשירות, ההיגיון והתובנות שלכם, הייתי משמיד את כולכם בייסורים ומוחה אתכם מהעולם. אולם עד שאשלים את עבודתי על פני האדמה, אמשיך לנהוג באנושות במידת הרחמים"?

מתוך 'פירושים לאמירה החמישית'

לעיון נוסף

האל הכול יכול הוא רועי

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

קטע מן הסרט 'המתנה' – איך נוכל להבחין בקולו של האל? (1)

הברק ממזרח | קטע מן הסרט 'המתנה' – איך נוכל להבחין בקולו של האל? (1)

"מי אשר אוזן לו, ישמע נא את אשר הרוח אומרת לקהילות" (חזון יוחנן ב' 29). האם שמעתם את רוח הקודש מדברת אל הכנסיות? האם הדברים הנאמרים על ידי האל הכול יכול וישוע אדוננו נאמרים מרוח אחת, ממקור אחד? סרטון זה יגלה לכם זאת!

עוד

לשמוע את קול אלוהים

הממתין לשובו של ישוע האד

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

דבר אלוהים | האמירה העשרים ותשע

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים ותשע

ביום שבו כל הדברים קמו לתחייה, באתי אל בני האדם וביליתי איתם ימים ולילות נפלאים. רק בשלב הזה, האדם מרגיש מעט מנגישותי, וככל שהתקשורת שלו איתי נעשית תכופה יותר, כך הוא רואה יותר ויותר מה אני, וכתוצאה מכך, הוא זוכה להכיר אותי במקצת. בקרב כל בני האדם, אני מרים את ראשי ומשקיף, והם כולם רואים אותי. אולם כשאסון מכה את העולם, הם מיד נחרדים, וצלמי נעלם מלבם. בהלה אוחזת בהם על התרחשות האסון, והם לא שמים לב לדברי התוכחה שלי. עברתי בקרב בני האדם במשך שנים רבות, אך הם אף פעם לא היו מודעים לכך, והם מעולם לא הכירו אותי. כיום אני מדבר אל האדם במו פי, וגורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולקבל ממני משהו, אך הם עדיין שומרים ממני מרחק, ולכן הם לא מכירים אותי. כשצעדיי יפסעו בקצות התבל, האדם יתחיל להרהר בינו לבין עצמו, וכל בני האדם יבואו אליי להשתחוות בפניי ולעבוד אותי. זה יהיה יום כבודי, יום שובי וכן יום עזיבתי. כעת התחלתי את עבודתי בקרב האנושות כולה – פתחתי באופן רשמי בכל רחבי תבל את סיום תוכנית הניהול שלי. מרגע זה ואילך, כל מי שלא יהיה זהיר יהיה מועד בכל רגע לייסורים חסרי רחמים. הסיבה לכך היא לא שאני אכזר, אלא שזה שלב בתוכנית הניהול שלי. הכל חייב להתקדם לפי השלבים של תוכניתי, ואיש לא יכול לשנות זאת. כשאני מתחיל את עבודתי באופן רשמי, כל בני האדם נעים כפי שאני נע, כך שבני אדם ברחבי תבל פועלים במקביל אליי, יש "חגיגה" ברחבי תבל, ואני מדרבן את האדם לנוע קדימה. אי לכך, אני מכניס את התנין הגדול האדום כאש עצמו למצב של טירוף ובלבול, וגורם לו לשרת את עבודתי, ועל אף שהוא לא רוצה, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונותיו שלו, והוא נאלץ להיכנע לשליטתי. בכל תוכניותיי, התנין הגדול האדום כאש הוא הניגוד שלי, האויב שלי, וכן המשרת שלי. לכן מעולם לא הקלתי מ'הדרישות' שלי ממנו. לפיכך, השלב האחרון של עבודת התגלמותי כבשר ודם מושלם בבית שלו. כך התנין הגדול האדום כאש יהיה מסוגל לשרת אותי טוב יותר, וכך אכבוש אותו ואשלים את תוכניתי. כשאני עובד, כל המלאכים יוצאים איתי לקרב המכריע, כשהם נחושים למלא את רצונותיי בשלב הסופי. זאת כדי שבני האדם על פני האדמה ייכנעו בפניי כמו המלאכים , לא יחושו בצורך להתנגד אליי ולא יעשו שום דבר שמתמרד בי. זו הדינמיקה של עבודתי ברחבי תבל.

מוסיקת גוספל | אלוהים חס על האנושות

הברק ממזרח | מוסיקת גוספל | אלוהים חס עלהאנושות

I

חמלה, משמעויות רבות יש למילה.

לאהוב, לדאוג ולהגן.

חמלה, חיבור עמוק מהנפש.

אינה מאפשרת לפגוע, גם לא במחשבה.

היא מעידה על רוך ועל אהבה,

שלא תגרום לזנוח או לוותר על אף אדם.

היא מעידה על רוך ועל אהבה,

שלא תגרום לזנוח או לוותר על אף אדם.

אלו רחמי האל, כלפי האדם.

האל השתמש במילה שגורה בפי כל,

אך מבטאת את רחשי ליבו ויחסו אל האדם.

שנגלה במלואו כשהוא דיבר.

מוסיקה לחיים | האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו

הברק ממזרח | מוסיקה לחיים | האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו

• האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו
•  
• I
• אלוהים הפך בשר כי מושא עבודתו
• הוא לא רוחו של השטן או כל דבר שאינו בשר, אלא האדם.
• שבשרו הושחת בידי השטן והפך למושא עבודת האל.
• מקום ישועתו של אלוהים הוא האדם, האדם.
• האדם הוא בן תמותה, רק בשר ודם,
• ורק אלוהים יצילו.
• אלוהים חייב ללבוש בשר ותכונות אדם,
• כך שעבודתו תפיק את מלוא תועלתה.
• אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר שלא יכול לגבור על חטא.
• אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר,
• ולא יכול להשתחרר מכבליו של הבשר.
• II
• השטן השחית את בשר האדם,
• שניזוק עמוקות והתעוור.
• והסיבה לבואו של האל כבשר ודם
• היא שהאדם הוא מושא ישועתו,
• והשטן מנסה לשבש את עבודת האל תוך שימוש בבשר, בבשרו של האדם.
• אלוהים נלחם בשטן בכובשו את האדם, אך גם מצילו בו בזמן.
• כך חייב האל עצמו להפוך בשר ודם,
• כדי שיוכל לפעול, כדי שיוכל לפעול.
• השטן השתכן בבשר האדם, והשחית אותו,
• והאל צריך להכניעו.
• כדי להילחם בשטן ולהציל את, להציל את האדם,
• אלוהים חייב לבוא כבשר ודם. זו עבודה אמיתית.
• III
• כשהאל עובד בבשר הוא באמת נלחם בשטן.
• עבודתו בממד הרוחני הופכת מעשית,
• אמיתית על פני האדמה, באדם.
• מי שכובשו אלוהים הוא האדם המורד,
• בזמן שהתגלמות השטן באדם היא המובסת,
• ומי שניצל בסופו של דבר הוא האדם.
• זה היה הכרחי עבור אלוהים להפוך לאדם ללבוש קליפת ברייה,
• כדי להילחם בשטן ולכבוש את האדם,
• המורד מתוך קליפת הברייה.
• זה היה הכרחי עבור אלוהים להפוך לאדם ללבוש קליפת ברייה,
• על מנת להציל אנושות שלבושה באותה קליפה חיצונית,
• אך שניזוקה מידי השטן.
• האדם הוא אויבו של האל, אלוהים חייב לכבוש אותו.
• האדם הוא מושא הישועה של האלוהים; אלוהים חייב ללבוש בשר ולהפוך לאדם.
• כך עבודתו נעשית קלה יותר.
• אלוהים יכול להביס את השטן, אלוהים יכול לכבוש את האדם,
• אלוהים יכול להציל את האנושות.
•  
• מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

 לעיון נוסף

הביאה השנייה של ישוע

האל הכול יכול - ביאת המשיח

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

ברק ממזרח | הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

העידן הישן חלף ועידן חדש הגיע. שנה אחרי שנה ויום אחר יום, אלוהים עושה עבודה רבה. הוא בא לעולם ואז עזב. מחזור זה חזר על עצמו במשך דורות רבים. כיום, אלוהים ממשיך לעשות את העבודה שהוא חייב לעשות כבעבר, את העבודה שטרם נשלמה, היות שהוא לא חדל עד היום. מאז ימי הבריאה ועד היום, אלוהים עשה עבודה רבה, אבל הידעתם שהעבודה שאלוהים עושה כיום רבה יותר מעבודתו בעבר ושהיקפה רחב בהרבה מאשר בעבר? זו הסיבה שאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם. כל עבודתו של אלוהים היא עבודה חשובה מאוד הן לאדם והן לאלוהים, מפני שכל פרט בעבודתו קשור לאדם.