הברק ממזרח | שלוש תוכחות

הברק ממזרח | שלוש תוכחות

כמאמינים באלוהים, עליכם לשאוף להיות נאמנים לו בלבד בכל ולהתיישר לפי ליבו בכל. עם זאת, על אף שהכל מבינים דוקטרינה זו, לא ניתן לראות כי האמיתות הבסיסיות והברורות ביותר הללו של האדם מגולמות בו, בגלל קשייו, כגון בורות, הבל, או שחיתות. לפיכך, לפני שיקבע קצכם, עלי לומר לכם קודם כמה דברים, שהם בעלי חשיבות עליונה עבורכם. לפני שאמשיך, עליכם קודם להבין זאת: הדברים שאני אומר הם אמיתות המכוונות אל כל האנושות, לא רק אל אדם מסוים או סוג מסוים של אנשים. לפיכך, עליכם להתמקד בקבלת דבריי מעמדת האמת, וכן לשמור על גישה של תשומת לב מלאה וכנות. אל תתעלמו מאף מילה או אמת אחת אשר אני אומר, ואל תתייחסו לדברי בבוז. בחייכם אני רואה כי רבים ממעשיכם אינם רלוונטיים לאמת, לפיכך אני מבקש מכם מפורשות להפוך למשרתי האמת ולא להיות עבדים לרשעות וכיעור. אל תרמסו את האמת ואל תחללו אף פינה בבית האל. זוהי תוכחתי לכם. כעת אתחיל לדבר על הנושא הנידון:

הברק ממזרח | עבירות יובילו את האדם לגיהינום

נתתי אזהרות רבות והענקתי לכם אמיתות רבות כדי לכבוש אתכם. כיום, אתם מרגישים מועשרים יותר מאשר הרגשתם בעבר, מבינים עקרונות רבים בנוגע להתנהלות הראויה לאדם ומתאפיינים בכל כך הרבה מההיגיון הבריא שצריך להיות לבני אדם מאמינים. זה מה שזכיתם בו לאורך השנים הרבות. אני לא מערער על ההישגים שלכם, אך עליי לומר בכנות שאני גם לא מערער על המרדנויות והמרדים הרבים שלכם נגדי לאורך השנים הרבות האלה, מפני שאין ביניכם אפילו קדוש אחד, מפני שכולכם, ללא יוצא מן הכלל, בני אדם שהשטן השחית, ומפני שאתם אויביו של המשיח. העבירות והמרדנויות שלהם הנמשכות עד להווה רבות מספור, ולכן כלל לא מוזר שאני תמיד חוזר על עצמי בפניכם. אני לא רוצה לחיות כך איתכם, אך למען עתידכם ויעדכם, אעבור שוב על מה שכבר אמרתי פעם אחת בעבר. אני מקווה שתיענו לרצוני לעשות זאת, ואני מקווה עוד יותר שתהיו מסוגלים להאמין לכל מילה שאני אומר, ומעבר לכך, שתוכלו להסיק את ההשלכות העמוקות של דבריי. אל תטילו כל ספק בדבריי, ואל תאספו את דבריי כאוות נפשכם ותשליכו אותם כרצונכם, שהוא מעשה גרוע יותר ובלתי נסבל בעיניי. אל תמתחו ביקורת על דבריי, ויתרה מזאת, על תקלו בהם ראש או תאמרו שאני תמיד מפתה אתכם, או שדבריי לא מדויקים, שהוא דבר גרוע יותר. הדברים האלה בלתי נסבלים בעיניי. מפני שאתם מתייחסים אליי ולדבריי בחשד כה ורב ולעולם לא מפנימים אותם, אני אומר לכל אחד מכם בשיא הרצונות: אל תקשרו את דבריי לפילוסופיה, אל תשלבו אותם עם שקרים של שרלטנים, ויתר על כן, אל תגיבו לדבריי בבוז. ייתכן שאף אחד בעתיד לא יהיה מסוגל להגיד לכם מה אני אומר לכם או לדבר אליכם ברוחב לב כזה, ועל אחת כמה וכמה להסביר לכם את הטענות האלה בסבלנות. העתיד יועבר בהיזכרות בימים הטובים או, בבכי רם, ביללות כאב, בהעברת הלילות החשוכים ללא שמץ של האמת או החיים שאני מספק, בהמתנה מיואשת, או בחרטה מרה עד כדי כך שהיא תעביר אתכם על דעתכם... כמעט אין מנוס עבור כל אחד מכם מהאפשרויות החלופיות האלה. זאת משום שאף אחד מכם לא נוקט בעמדה של עבודת אל כנה. אתם שוקעים בעולם של פריצות ורוע, מתערבבים באמונותיכם, ברוחכם, בנשמתכם ובגופכם דברים כה רבים שלא נוגעים כהוא זה לחיים ולאמת ולמעשה מתנגדים אליהם. לכן, מה שאני מקווה עבורכם הוא שתוכלו לעלות על דרך האור. תקוותי היחידה היא שתהיו מסוגלים לדאוג לעצמכם ולטפל בעצכם, ושלא תשימו דגש כה רב על היעד שלכם עד כדי כך שתתייחסו באדישות להתנהגותכם ולעבירותכם.

הברק ממזרח | נוהג (5)

במהלך עידן החסד, ישוע אמר כמה דברים וביצע שלב אחד של עבודה. היה להם הקשר, והם היו ראויים למצבם של בני האדם באותה עת. ישוע דיבר ועבד בהתאם להקשר של אותה עת. הוא גם נשא כמה נבואות. הוא התנבא שרוח האל האמיתית תבוא במהלך אחרית הימים, ושבמהלכם, רוח האל האמיתית תבצע שלב של עבודה. כלומר, מחוץ לעבודתו שלו עצמו עמד לעשות במהלך העידן ההוא, שום דבר אחר לא היה ברור לו. במילים אחרות, היו גבולות לעבודה שהביא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, הוא עשה רק את העבודה של העידן ההוא, והוא לא עשה אף עבודה אחרת שלא הייתה קשורה אליו. באותה עת, הוא לא עבד לפי תחושות או חזיונות, אלא בהתאם לזמן ההוא ולהקשר. איש לא הוביל אותו או כיוון אותו. כלל עבודתו של אלוהים הייתה מהותו, שהייתה העבודה שהייתה צריכה להתבצע בידי רוח האל בהתגלמותה כבשר ודם – זו הייתה כלל העבודה שהובילה ההתגלמות. ייתכן שהחסד והשלווה של עידן החסד גרמו לחוויותיכם להכיל דברים רבים שנוגעים לרגשות או לרגישות אנושית. ישוע עבד רק על פי מה שהוא עצמו ראה ושמע. במילים אחרות, רוח האל עבדה באופן ישיר. לא היה צורך בשליחים שיופיעו בפני ישוע ויעניקו לו חלומות, או שאור גדול יאיר עליו ויאפשר לו לראות. הוא עבד בחופשיות ובאופן בלתי פורמלי, וזה היה משום שעבודתו לא התבססה על רגשות. במילים אחרות, כשהוא עבד, הוא לא גישש וניחש, אלא עשה דברים בקלות, ועבד ודיבר לפי ההשקפות שלו עצמו ומה שהוא ראה במו עיניו, וסיפק זאת מיד לכל אחד מתלמידיו שהיו חסידיו. זה ההבדל בין עבודתו של אלוהים ועבודתם של בני האדם: כשבני האדם עובדים, הם מחפשים ומגששים סביב, ותמיד מחקים את התשתית שהניחו אחרים ומהרהרים לפיה כדי להשיג היווכחות עמוקה יותר. עבודתו של אלוהים היא אספקת מה שאלוהים הינו. הוא עושה את העבודה שהוא עצמו צריך לעשות, ולא מקיים את הכנסייה באמצעות ידע שנבע מעבודתו של אף אדם. במקום זאת, הוא עושה את העבודה הנוכחית לפי מצבם של בני האדם. לפיכך, עבודה כזו משוחררת פי אלפי מונים מעבודתם של בני האדם. בעיני בני האדם, אפילו נדמה שאלוהים לא מציית לחובתו שלו ושהוא עובד כאוות נפשו. אולם כל העבודה שהוא עושה היא עבודה חדשה, ועליכם לדעת שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לעולם לא מבוססת על רגשותיו.

הברק ממזרח | מזמור דברי האלוהים | התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

הברק ממזרח | מזמור דברי האלוהים | התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

מזמור דברי האלוהים
התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

I
בכה הרבה מעבודת האל,
כל אדם עם ניסיון אמת חש כלפיו יראת כבוד,
הנשגבת מהערצה.
שיפוטו וייסוריו
מגלים את טבעו לאנשים,
ולבם ירא מפניו.
עלינו לציית ולירוא פני האל,
כי טבעו והווייתו שונים מאלו של הנבראים,
נשגבים הם מהנבראים.‎
רק לאל שמורים, יראה וכניעה.

הברק ממזרח | נוהג (4)

השלווה והאושר שאני מדבר עליהם היום שונים מאלה שאתם מאמינים בהם ומבינים. נהגתם לחשוב ששלווה ואושר פירושם שמחה שנמשכת כל היום, היעדר של מחלות או אסונות במשפחתכם, לב שתמיד מרוצה, ללא אף רגש של צער, ושמחה אדירה בתוככם בלי קשר לחייכם. זה היה בנוסף לעלייה במשכורת של בעלך ולקבלתו של בנך לאוניברסיטה. במחשבה על הדברים האלה, התפללתם לאלוהים, ראיתם שחסדו של אלוהים כה רב, הייתם כל כך מאושרים שחייכתם מאוזן לאוזן, ולא יכולתם להפסיק לחשוב על אלוהים. שלווה ושמחה כאלה הם לא שלווה ושמחה אמיתיים, והם לא השלווה והשמחה שמשרה נוכחותה של רוח הקודש. אלה השלווה והשמחה של סיפוק הבשר והדם שלכם. עליכם להבין באיזה עידן אנחנו נמצאים כיום. עכשיו עידן החסד, וזו כבר לא העת שבה אתם שואפים למלא את כרסכם בלחם. ייתכן שאתם מאושרים עד מאוד מפני שמשפחתכם במצב טוב, אך חייכם נושמים את נשמתם אחרונה – ולפיכך, בלי קשר לשמחה הרבה שלכם, רוח הקודש לא שורה עליכם. השגת נוכחותה של רוח הקודש היא דבר פשוט: עשו את מה שעליכם לעשות כראוי, מלאו היטב את חובתו ותפקידו של האדם, היו מסוגלים להצטייד בדברים שאתם זקוקים להם ופצו על החסרונות שלכם. אם החיים שלכם תמיד מעמיסים עליכם ואתם מאושרים משום שתפסתם אמת או הבנתם את עבודתו של אלוהים כיום, פירוש הדבר שזכיתם באמת בנוכחותה של רוח הקודש. ייתכן שתתמלאו בחרדה כשתיתקלו בדבר מה שאתם לא יודעים כיצד לחוות אותו, או כשאתם לא תהיו מסוגלים לתפוס אמת ששותפה איתכם – זה מוכיח שרוח הקודש שורה עליכם. זה מצב שכיח בחוויית החיים. עליכם להבין את ההבדל בין נוכחותה של רוח הקודש והיעדר נוכחותה של רוח הקודש, ואסור לכם להיות פשטניים מדי בהשקפתכם לגבי זה.

עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

מה עליכם לדעת על האל המעשי? הרוח, האישיות והדבר מרכיבים יחדיו את האל המעשי וזו משמעותו האמיתית של האל המעשי עצמו. אם אתם מכירים רק את האישיות – אם אתם מכירים רק את מנהגיו ואישיותו של אלוהים – אבל אתם לא מכירים את עבודתה של הרוח, או את מה שהרוח עושה כבשר ודם, ושמים לב רק לרוח ולדבר, ומתפללים רק אל הרוח מבלי להכיר את עבודתה של רוח האל באל המעשי, הרי שהדבר מוכיח שאתם לא מכירים את האל המעשי. הכרת האל המעשי כוללת את הכרת דבריו וחווייתם ואת תפיסת הכללים והעקרונות של העבודה שעושה רוח הקודש, ואת תפיסת האופן שבו רוח האל עובדת כבשר ודם. אם כן, היא כוללת גם את הידיעה שכל פעולה של האל כבשר ודם נשלטת על ידי הרוח, ושהדברים שהוא אומר הם ביטוי ישיר של הרוח. לכן אם ברצונכם להכיר את האל המעשי, עליכם קודם כל להכיר את האופן שבו אלוהים עובד באנושיות ובאלוהיות. דבר זה נוגע לביטויי רוח האל שכל בני האדם באים איתם במגע.

ברק ממזרח | נוהג (3)

חייבת להיות לכם היכולת לחיות באופן עצמאי, לאכול ולשתות את דברי האל לבדכם, לחוות את דבריו בעצמכם ולחיות חיים רוחניים תקינים ללא הנהגתם של בני אדם אחרים. עליכם להיות מסוגלים להסתמך על דברי האל כיום כדי לחיות, ולהיווכח בחוויה אמיתית ולראות באמת. רק אז תהיו מסוגלים לעמוד איתן. כיום, בני אדם רבים לא מבינים לחלוטין את הצרות והניסיונות. בעתיד, יש בני אדם שיחוו צרות, ויש כאלה שיחוו ענישה. הענישה הזו תהיה חמורה יותר. היא תהיה בואן של העובדות. כיום, כל מה שאתם חווים, עושים ומבטאים מניח את היסודות לניסיונות של העתיד, ולכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לחיות באופן עצמאי. כיום, מצבם של בני אדם רבים בכנסייה הוא באופן כללי כזה: אם יש עובדים שיכולים לעשות את העבודה של הכנסייה[א], הם שמחים, ואם אין עובדים, הם עצובים. והם לא מתייחסים כלל לעבודת הכנסייה ולאכילה והשתייה שלהם עצמם, ואין להם אף עול –הם כמו הסנאי שזועק בקור.[ב] למען האמת, בבני אדם רבים, העבודה שעשיתי היא רק עבודת הכיבוש, מכיוון שבני אדם רבים לא ראויים להפוך למושלמים. רק בני אדם מעטים מאוד יכולים להפוך למושלמים. אם לאחר ששמעתם את הדברים האלה, אתם מאמינים שהעבודה שאלוהים עושה נועדה רק לכבוש בני אדם, ולכן אתם רק ממלאים את תפקידכם כחסידים רק באופן שטחי, איך ייתכן שגישה כזו תהיה סבירה? אם באמת יש לכם מצפון, חייבים להיות לכם עול וחוש של אחריות. עליכם לומר: "לא אכפת לי אם אכבש או אם אובא לידי שלמות, אך עליי לשאת כראוי את העדות של השלב הזה." כברוא אל, בני האדם יכולים להיכבש לחלוטין על-ידי אלוהים, ובסופו של דבר, הם מסוגלים לְרַצות את אלוהים בכך שהם יגמלו לאלוהים על אהבתו באהבה שבלבם או יתמסרו לאלוהים לגמרי. זו אחריותו של האדם, זו החובה שעל האדם למלא, וזה העול שהאדם נדרש לשאת, והאדם חייב לבצע את המשימה הזו. רק אז הוא יאמין באמת באלוהים. כיום, האם מה שאתם עושים בכנסייה מהווה מילוי של חובתכם? הדבר תלוי בשאלה אם אתם נושאים עול ובטיב הידע שלכם. בכך שתחוו את העבודה הזו, אם האדם ייכבש ואם יהיה לו ידע אמיתי, אתם תהיו מסוגלים להישמע לאלוהים בלי קשר לסיכויים שלכם או לגורלכם. כך, עבודתו האדירה של אלוהים תתממש במלואה, מכיוון שבני האדם האלה לא מסוגלים לדבר מעבר לכך, ומכיוון שהם לא מסוגלים לעמוד באף דרישה גדולה מכך. אולם בעתיד, חלק מבני האדם יהפכו למושלמים. איכותם תשתפר, יהיה להם ידע עמוק יותר ברוחם, וחייהם יצמחו... אולם יש בני אדם שלא מסוגלים כלל להשיג זאת, ולכן הם לא יכולים לזכות בישועה. יש סיבה לכך שאני אומר שהם לא יכולים לזכות בישועה. בעתיד, יש כאלה שייכבשו, יש כאלה שיסולקו, יש כאלה שיהפכו למושלמים, ויש כאלה שישמשו את אלוהים – ולכן יש כאלה שיחוו צרות, יש כאלה שיחוו ענישה (גם אסונות טבעיים וגם משברים מעשה-ידי-אדם), יש כאלה שיסולקו, ויש כאלה שישרדו. כך, כל אדם ימוין לפי סוגו, וכל קבוצה תייצג סוג של אדם. לא כל בני האדם יסולקו, ולא כל בני האדם יהפכו למושלמים. זאת משום שאיכותו של העם הסיני עלובה מדי, ויש בו רק קומץ של בני אדם שניחנים במודעות העצמית שהייתה לפאולוס. מבין בני האדם האלה, רק מעטים ניחנים באותה נחישות לאהוב את אלוהים שהייתה לפטרוס, ורק מאטים ניחנים באמונה כזו של איוב. כמעט אף אחד מהם לא ירא את יהוה או נאמן ליהוה בשירותו במידה שדוד היה. כמה שאתם מעוררי רחמים!