ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

יום חמישי, 21 בדצמבר 2017

מוסיקה לחיים | האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו

אלוהים, ישוע, הישועה,  מוסיקה לחיים, האל הכול יכול


הברק ממזרח | מוסיקה לחיים | האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו


  • האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו
  •  
  • I
  • אלוהים הפך בשר כי מושא עבודתו
  • הוא לא רוחו של השטן או כל דבר שאינו בשר, אלא האדם.
  • שבשרו הושחת בידי השטן והפך למושא עבודת האל.
  • מקום ישועתו של אלוהים הוא האדם, האדם.
  • האדם הוא בן תמותה, רק בשר ודם,
  • ורק אלוהים יצילו.
  • אלוהים חייב ללבוש בשר ותכונות אדם,
  • כך שעבודתו תפיק את מלוא תועלתה.
  • אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר שלא יכול לגבור על חטא.
  • אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר,
  • ולא יכול להשתחרר מכבליו של הבשר.
  • II
  • השטן השחית את בשר האדם,
  • שניזוק עמוקות והתעוור.
  • והסיבה לבואו של האל כבשר ודם
  • היא שהאדם הוא מושא ישועתו,
  • והשטן מנסה לשבש את עבודת האל תוך שימוש בבשר, בבשרו של האדם.
  • אלוהים נלחם בשטן בכובשו את האדם, אך גם מצילו בו בזמן.
  • כך חייב האל עצמו להפוך בשר ודם,
  • כדי שיוכל לפעול, כדי שיוכל לפעול.
  • השטן השתכן בבשר האדם, והשחית אותו,
  • והאל צריך להכניעו.
  • כדי להילחם בשטן ולהציל את, להציל את האדם,
  • אלוהים חייב לבוא כבשר ודם. זו עבודה אמיתית.
  • III
  • כשהאל עובד בבשר הוא באמת נלחם בשטן.
  • עבודתו בממד הרוחני הופכת מעשית,
  • אמיתית על פני האדמה, באדם.
  • מי שכובשו אלוהים הוא האדם המורד,
  • בזמן שהתגלמות השטן באדם היא המובסת,
  • ומי שניצל בסופו של דבר הוא האדם.
  • זה היה הכרחי עבור אלוהים להפוך לאדם ללבוש קליפת ברייה,
  • כדי להילחם בשטן ולכבוש את האדם,
  • המורד מתוך קליפת הברייה.
  • זה היה הכרחי עבור אלוהים להפוך לאדם ללבוש קליפת ברייה,
  • על מנת להציל אנושות שלבושה באותה קליפה חיצונית,
  • אך שניזוקה מידי השטן.
  • האדם הוא אויבו של האל, אלוהים חייב לכבוש אותו.
  • האדם הוא מושא הישועה של האלוהים; אלוהים חייב ללבוש בשר ולהפוך לאדם.
  • כך עבודתו נעשית קלה יותר.
  • אלוהים יכול להביס את השטן, אלוהים יכול לכבוש את האדם,
  • אלוהים יכול להציל את האנושות.
  •  
  • מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

 לעיון נוסף

הביאה השנייה של ישוע


האל הכול יכול - ביאת המשיח


כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

יום רביעי, 20 בדצמבר 2017

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים

ישוע, אור, אלוהים, החיים, המשיח

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים


השפע בביתי רב מספור ובלתי-נתפס, אך האדם מעולם לא בא אליי כדי ליהנות ממנו. הוא לא מסוגל ליהנות ממנו לבדו וגם לא מסוגל להתגונן בכוחות עצמו. במקום זאת, הוא תמיד שם את מבטחו באחרים. מבין כל בני האדם שאני מתבוננן בהם, איש מעולם לא חיפש אותי במכוון ובאופן ישיר. כל בני האדם מתייצבים בפניי לאחר שאחרים דחקו בהם לעשות זאת – הם נוהים אחר הרוב ולא רוצים לשלם את המחיר או להקדיש את הזמן כדי להעשיר את חייהם. לכן אין אף אדם שאי-פעם חי במציאות, וכל בני האדם חיים חיים ללא משמעות. משום האורחות והמנהגים ארוכי השנים של האדם, גופם של כל בני האדם רווי בריח האדמה הארצית. כתוצאה מכך, האדם הפך לאדיש; הוא שווה נפש לנוכח חורבן העולם, ובמקום זאת, הוא מתעסק בהנאה בעולם הקפוא הזה. חיי האדם חסרים כל חמימות ונעדרים כל טעם אנושי או אור, אך הוא התרגל לכך והוא מעביר חיים שלמים ללא ערך שבהם הוא נחפז אנה ואנה מבלי להשיג דבר. יום המוות הולך וקרב כהרף עין, והאדם ימות מוות מר. בעולם הזה, הוא מעולם לא השיג דבר או זכה בדבר – הוא רק בא בחופזה ועוזב בחופזה. איש מבני האדם שאני משקיף עליהם מעולם לא הביא דבר או לקח דבר, ולכן האדם מרגיש שהעולם לא הוגן. אולם איש לא מוכן להסתלק מהר יותר. בני האדם סתם מחכים ליום שבו ההבטחה שלי מהשמיים תרד פתאום אל בני האדם ותאפשר להם לחזות שוב בדרך לחיי נצח כשהם סוטים מדרך הישר. לכן האדם מפתח קיבעון לכל מעשה ופעולה שלי כדי לראות אם אני באמת מקיים את מה שהבטחתי לו. כשהוא בעיצומם של סבל או מכאוב עצום, או כשהוא עובר ניסיונות ועומד להיכשל, האדם מקלל את יום הולדתו ומייחל להיחלץ מצרותיו ולעבור למקום אידאלי אחר. אולם, עם חלוף הניסיונות, האדם מתמלא שמחה. הם מברך על יום הולדתו על פני האדמה ומבקש שאברך את יום הולדתו. באותו רגע, האדם כבר לא מזכיר את השְבועות של העבר מפחד עז שהמוות יבוא אליו בשנית. כשידיי מרוממות את העולם, בני האדם רוקדים בשמחה ומפסיקים להיות עצובים וכולם נתלים בי. כשאני מכסה את פניי בידיי ומבריח את בני האדם אל מתחת לאדמה, הם מיד חווים קוצר נשימה והם בקושי מסוגלים לשרוד. הם כולם קוראים אליי בפחד עז שאשמיד אותם, משום שהם כולם רוצים לחזות ביום שבו אזכה לכבוד. האדם הופך את יומי ליסוד קיומו, והאנושות שרדה עד היום רק מפני שבני האדם מחכים בשקיקה ליום שבו כבודי יגיע. הברכה שגזרתי היא שמי שנולד באחרית הימים הוא מאלה שהתמזל מזלם לחזות בכל כבודי.

יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה התשע עשרה

החיים, ישוע,  אלוהים, אור, ידע,

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה התשע עשרה 


יאה לאנושות להשתמש בדבריי כתשתית להישרדותה. האדם חייב לבסס את חלקו האישי בכל חלק מדבריי – אחרת האדם ימיט על עצמו אסון, כאילו הוא שאף להשמדתו שלו. האנושות לא מכירה אותי, ומשום כך, במקום להציע לי את חייהם בתמורה, כל מה שבני האדם עושים הוא להתהלך לפניי עם אשפה בידיהם במטרה לְרַצות אותי. אולם אני לא מרוצה כלל וכלל מהמצב הקיים, ואני ממשיך להציב דרישות לאנושות. אני אוהב את המחוות של האדם, אבל אני שונא את הסחיטות שלו. לכל בני האדם יש לב מלא בתאוות בצע – נדמה שהלב האנושי משועבד לשטן והאדם לא מסוגל לצאת לחופשי ולהעניק לי את לבו כקורבן מנחה. כשאני מדבר, האדם מקשיב לקולי בריתוק, אך כשאני מפסיק לדבר, הוא ממשיך שוב ב"עסקים" שלו וחדל לגמרי להתייחס לדבריי, כאילו דבריי הם נספח לעסקים שלו. תמיד החמרתי עם האנושות, אך יחד עם זאת הייתי סבלני ורחב לב אל האנושות. לכן, בזכות רחמיי, בני האנוש הפכו כולם לגאוותנים שלא מסוגלים למודעות עצמית ולאינטרוספקטיבה, והם מנצלים את הבלגתי כדי להונות אותי. לאף אחד מהם לא אכפת ממני באמת, ואף אחד מהם לא נוצר אותי באמת כדבר יקר ללבו – רק כשיש להם רגע פנאי, הם מביעים כלפיי כבוד שטחי. גם כך, המאמץ שהשקעתי באדם הוא רב לאין ערוך. הקדשתי לאדם עבודה מסוג חסר תקדים, ומלבד זאת, הענקתי לו עול נוסף כדי שהאדם יוכל לרכוש ידע ולהשתנות באמצעות מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו. אני לא דורש מהאדם להיות צרכן בלבד, אלא שאני דורש ממנו להפוך אותו ליצרן המסוגל להביס את השטן. אני אומנם לא דורש דבר מהאדם, אך כן יש לי אמות מידה לדרישות שלי, מכיוון שיש למעשיי תכלית ועקרונות: אני לא משתעשע באקראי כפי שהאדם מדמיין, ואני לא מעצב את השמיים והארץ וכל צבא הבריאה מתוך גחמה. דרך עבודתי, האדם אמור להיות מסוגל לראות דבר מה ולהשיג דבר מה. אסור לו לבזבז את אביב נעוריו, או להתייחס לחייו כאל בגד שמצטבר עליו אבק מבלי משים. במקום זאת, עליו לעמוד על המשמר ולהגן על עצמו, ולקחת לעצמו מהשפע שלי כדי להסב לעצמו הנאה. עליו לעשות זאת למעני, עד אשר לא יוכל לשוב אל השטן, ולמעני הוא יפתח במתקפה על השטן. מה שאני דורש מהאדם פשוט כל כך, הלוא כן?

יום שני, 18 בדצמבר 2017

דבר אלוהים | ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם ובני אדם שהאל משתמש בהם



הברק ממזרח | דבר אלוהים | ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם ובני אדם שהאל משתמש בהם


האל הכול יכול אומר, "מי שעובד באלוהות מייצג את אלוהים , בעוד מי שעובד באנושות הוא מאלה שאלוהים משתמש בהם. כלומר האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מהותית מן האנשים שאלוהים משתמש בהם. האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לעשות את עבודת האלוהות אבל האנשים שהאל משתמש בהם לא יכולים לעשות זאת. בתחילת כל עידן, רוח האל מדברת באופן אישי כדי לפתוח את התקופה החדשה ולהביא את האדם להתחלה חדשה. כשאלוהים מסיים את דבריו, הדבר מסמל שעבודת האל באלוהות הושלמה. לאחר מכן, כל בני האדם הולכים בעקבות אלה שאלוהים משתמש בהם כדי להיכנס לחוויית החיים . באופן דומה, בשלב זה אלוהים מביא את האדם א העידן החדש ומעניק לכולם התחלה חדשה. בזאת מסתיימת עבודתו של האל כבשר ודם."

יום ראשון, 17 בדצמבר 2017

דבר אלוהים | האמירה השמונה עשרה

 ישוע, אלוהים, החיים, אהבה, אמונה

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה השמונה עשרה


לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בדמותו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, בני האנוש השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם. הו, העולם המושחת של העבר סוף-סוף קרס אל המים המזוהמים, טבע בהם, והתמוסס לכדי בוץ! הו, כל האנושות שבראתי סוף-סוף שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר לא דוממת ושקטה, והשמיים כבר לא שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי עוברים במרחב התבל, וכל האנושות מהללת אותם בלי הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו והודות להתחדשותו, השמיים כבר לא נסתרים מהארץ, והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביומי? כל בני האנוש שולחים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שממרים את פי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

יום שבת, 16 בדצמבר 2017

דבר אלוהים | האמירה השבע עשרה

החיים, ישוע, אלוהים,  אור,  שמיים

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה השבע עשרה


קולי מהדהד כרעם ומאיר את ארבע כנפות העולם ואת העולם כולו, ובעיצומם של הרעם והברק, האנושות מוכה אפיים ארצה. אף אדם לא עמד איתן בעיצומם של רעם וברק: רוב בני האדם מאבדים את העשתונות מרוב פחד בבוא אורי, והם לא יודעים מה לעשות. כשנצנוץ קלוש של אור מתחיל להבליח במזרח, בני אדם רבים מתעוררים בן-רגע מאשליותיהם, משום הנהרה המרגשת. אולם איש מעולם לא הבין שבא היום שבו אורי יורד ארצה. רוב רובם של בני האדם מוכים בהלם לנוכח הופעת האור. חלקם צופים במבט מרותק ומסוקרן בתנועת האור ובוחנים את כיוונו. אחרים עומדים דרוכים אל מול האור, כדי להיטיב להבין את מקורו. כך או כך, האם מישהו אי-פעם גילה עד כמה האור יקר ערך? האם מישהו אי-פעם הבחין בייחודיות האור? רוב רובם של בני האדם פשוט מבולבלים. האור פוצע את עיניהם ומשליך אותם לבוץ. אפשר לומר שתחת האור המעורפל הזה, הארץ מכוסה בתוהו ובוהו, והמראה כה עלוב שכל מי שבוחן אותו מקרוב נתקף מרה שחורה מוחצת. מכך אפשר להסיק שכאשר האור יגיע לשיא עוצמתו, מצבה של הארץ לא יאפשר לאנושות להתייצב בפניי. האור קורן על האנושות. שוב, הישועה של האור קורנת על האנושות אך האור גם פוצע. האם יש מישהו שהאור לא מכה אותו למוות? האם יש מישהו שיכול למצוא מפלט מבעירת האור? אני פסעתי על פני האדמה לאורכם ולרוחבם ופיזרתי בידיי את זרעי רוחי, כדי שכל האנושות על פני האדמה תתרגש ממני. ממרום השמיים, אני מביט מטה על כל פני האדמה וצופה בתופעות הגרוטסקיות והמופלאות של היצורים שעל פני האדמה. נראה שפני האוקיינוסים סובלים מזעזועי רעידת אדמה: עופות ים מתעופפים אנה ואנה בחיפוש אחר דגים לבלוע. לעומת זאת, הדבר לא ידוע כלל בקרקעית הים, שהתנאים על פני הים כלל לא מצליחים לעורר בה כל תגובה, משום שקרקעית האוקיינוס שלווה כמו הרקיע השלישי: כאן, בעלי חיים קטנים כגדולים חיים יחד בהרמוניה ולעולם לא שרויים ב"קונפליקטים של פה ולשון". מבין שפע התופעות המשונות והבלתי צפויות, האנושות היא זו שהכי מתקשה לְרַצות אותי. זאת משום שהמעמד שנתתי לאדם גבוה מדי, ולכן השאיפות שלו גדולות מדי, ובעיניו יש תמיד מרדנות כלשהי. אני מטיל משמעת ושופט את האדם בקפדנות רבה וברחמים רבים, אך האנושות לא מודעת לכך כלל וכלל. מעולם לא נהגתי באף בן אנוש בקשיחות – רק כשהאנושות המרתה את פי, הבאתי עליה עונש הולם, ורק כשהאנושות הייתה חלשה, הגשתי לה עזרה הולמת. אולם כשהאנושות תתנכר לי, ויתרה מזאת, כשהיא תשתמש בתכסיסים הערמומיים של השטן כדי להתמרד בי, אני אשמיד את האנושות תכף ומיד מבלי להותיר לבני האדם אף הזדמנות להפגין את כישוריהם בפניי, כדי שהם לעולם לא יהיו מסוגלים להתהלך ביהירות בהוד והדר ולהתעמר בזולת על פני האדמה.

יום שישי, 15 בדצמבר 2017

דבר אלוהים | האמירה השש עשרה

 ישוע, אלוהים, אור, השמים,  האל הכול יכול

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה השש עשרה



יש דברים רבים כל כך שאני רוצה לומר לאדם, דברים רבים כל כך שעליי לומר לו. אולם יכולות האדם לקבלם דלות מדי: הוא לא מסוגל להבין את דבריי בשלמותם, כפי שאני מביע אותם, והוא מבין רק היבט אחד ונותר בור באשר להיבטים האחרים. אך אינני ממית את בני האדם בשל חוסר האונים שלהם, ואינני מתמלא עצב בשל חולשתם. אני רק עושה את עבודתי ומדבר כפי שעשיתי תמיד, למרות שבני האדם לא מבינים את רצוני. בבוא היום, בני האדם יכירו אותי בעומק לבם ויזכרו אותי במחשבותיהם. כשאעזוב את העולם, יהיה זה גם בדיוק כשאעלה על כס המלוכה בלבם של בני האדם, כלומר זה יהיה הזמן שבו כל בני האדם יכירו אותי. יהיה זה גם הזמן שבו בניי ועמי ימשלו בעולם. בני האדם המכירים אותי יהיו ללא ספק עמודי התווך של מלכותי, והם היחידים שיהיו כשירים למשול ולהיות בעלי כוח במלכותי. כל בני האדם שמכירים אותי ניחנים בהווייתי ומסוגלים להביא אותי לידי ביטוי בקרב כל בני האדם. לא משנה לי באיזו מידה בני האדם מכירים אותי, איש לא יכול להפריע לעבודתי בכל דרך שהיא, ובני האדם לא יכולים להגיש לי סיוע או לעשות עבורי דבר. האדם יכול רק לנהוג לפי הנחייתי ואורי ולחפש את רצוני באור זה. כיום, בני האדם נעשו כשירים, והם מאמינים שהם מסוגלים להלך לפניי בגאוותנות ולצחוק ולהתבדח איתי בלי כל שמץ של מעצורים, והם פונים אליי כאילו אני ברמתם. אולם האדם עדיין לא מכיר אותי, והוא עדיין מאמין שבעיקרו של דבר אנחנו שווים, שגם הוא וגם אני בשר ודם, וגם הוא וגם אני חיים בעולם האנושי. יראתו כלפיי דלה מדי. הוא ירא אותי בנוכחותי, אך אינו מסוגל לשרת אותי בפני רוחי. נדמה שבעיני האדם, רוחי איננה קיימת בכלל. כתוצאה מכך, אף אדם לא הכיר את רוחי אי-פעם, ובני האדם רואים אך ורק גוף של בשר ודם, והם לא תופסים את רוח האל. האם רצוני יכול באמת יכול לבוא לידי ביצוע כך? בני האדם מומחים בהונאתי. נדמה שהשטן אימן אותם במיוחד כדי לשטות בי. אבל השטן לא מדאיג אותי. עדיין אשתמש בחוכמתי לכבוש את האנושות כולה ולהביס את משחית כל בני האדם, כדי שמלכותי תוכל לקום על פני האדמה.